תוכן איכותי לנשמה

אחיה כתב לי שהוא מעדיף לא לדבר על מה שהוא חווה והרגיש במצעד החיים ב’אושוויץ’ כי זה עדיין טרי והוא

נו איך?” שאל אותי שיבי “איך מה? שאלתי בחזרה “לא ראית את פרק הפתיחה של ‘האח הגדול?’” “וואלה לא” השבתי,

המראות בשטיבעלך הגר”א הירושלמי היו קשים לצפייה ולא מומלצים לבעלי לב חלש, נשים בהריון, ובעלי לחץ דם גבוה.  השעה הייתה

המקרה הבא מובא בחברת ‘פרטנר’ כשיעור המבוא בתפיסה האסטרטגית העסקית של החברה: הוא נכנס לנקודת השירות של החברה, מלווה בגל

  עוד מתקופת הישיבות אהבתי את פורים והתייחסתי אליו בתור אירוע השיא של השנה: תחושת ההשתכרות של ה’עד לא ידע’

בעוד כמה שעות נעמוד כולנו בבית הכנסת , נקרא את עשרת הדברות ונראה איך התנהלה הקבלה הראשונה בהיסטוריה: “ויאמר ה’

אני בייניש בשיעור א’ ושבוע הבא אנחנו יוצאים לחופשת ‘בין הזמנים’ שלוקחת כידוע חודש שלם. קשה לי להגיד את זה

אני לא יכול יותר! אבדתי את כל שמחת החיים שלי. בחיים לא תחשוב עליי שאני אחד כזה. כל הסניף שלי

שלום. אני בת 14 ולמרות שאני חיה בחברה מעורבת ויש לי הרבה ידידים, תמיד הייתי שומרת נגיעה. אבל בזמן האחרון

לפני פחות מחודש ההורים שלי הכניסו אינטרנט הביתה וכבר אני מרגיש שאני גולש יותר מדי. אני נכנס רק לכמה דקות

שלום. אני בן 15 וכבר מזמן הגעתי למסקנה שאני צריך להתחיל ללמוד אמונה ברצינות! לפעמים מטרידים אותי כל מיני ספיקות

יש מישהי בכיתה שלי שבתקופה האחרונה ממש ירדה במשקל. היא בקושי אוכלת וכששואלים אותה תמיד יש לה תירוצים. ניסיתי לדבר

  מה הקטע של ללכת עם כיפה על הראש כל הזמן? מה נותנת לי חתיכת הבד הזו, הרי זה בסך

אני יודע שֶמַה שאני עומד להגיד עכשיו לא פופולארי, אבל עם יד על הלב – כל הרעש והצלצולים שעושים מהימים

יום כיפור תמיד היה חוויה מיוחדת בשבילי. אני מאוד מתחבר אל התפילות, הפיוטים והאווירה המרוממת. אפילו הצום לא מפריע לי

אצלנו בכיתה העתקה במבחנים זה כבר דבר רגיל, עד שמי שלא עושה את זה פשוט נחשבת “פראיירית”. אפילו המורים כבר

שאלה: תמיד באולפנה ובסניף כשדיברו איתנו על כמה חשוב להיות צנועה ולהתלבש כמו שצריך הזכירו את זה שלבנים יש יצר

גיסי נהרג בתאונה. הוא היה בן 22, ולא עשה רע לאף אחד! למה זה מגיע לו? ולמה אנחנו צריכה לסבול?

שלום. אני בת 23 וכבר שלוש שנים שקועה עמוק בתוך העניין של הדייטים. לפני חודשיים חברה הכירה לי בחור מדהים.

הרבה פעמים שמעתי אנשים מדקלמים את המשפט “אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה” – ‘מי שדתי ושומר את

מאז הגירוש מגוש קטיף שומעים כל הזמן דעות שונות בין הרבנים. כל אחד אומר משהו אחר לגמרי, ושהדרך של השני

אני בן 17, בא ממשפחה דתית ומגיל חמש חובש כיפה. אלא שכבר הרבה זמן אני לא בטוח בכלל שנכון להמשיך

הרבה פעמים אני חושבת כמה חבל שלא נולדתי בן. אין מה להגיד, זה חיים הרבה יותר שווים. יש להם יותר

לא נעים לי להיות זה שמקלקל את האווירה, אבל מה לעשות, קשה לי לשחק את המשחק הזה. כל שנה זה