לא נעים לי להיות זה שמקלקל את האווירה, אבל מה לעשות, קשה לי לשחק את המשחק הזה. כל שנה זה הרי חוזר על עצמו. אלול מגיע. סליחות, תקיעת שופר, שיחות התעוררות. כולם מדברים על זה שצריך להשתנות ולהתקדם, שהגיע הזמן לעשות תשובה. גם אני. יש הרבה דברים שהייתי רוצה לתקן בעצמי. באופי, בהתנהגות שלי. העניין הוא ש…גם בשנה שעברה רציתי את זה. וגם לפני שנתיים. ואני שואל את עצמי – מנין לי שגם שנה הבאה לא אמצא את עצמי שוב באותה הנקודה בדיוק?! בקיצור, אני קצת איבדתי את האמון באלול. הייתי כבר בסרט הזה, ואני לא רואה שמשהו באמת השתנה. הרבה מילים יפות רצות ורצונות טובים עפים באוויר, אבל בפועל הכול נשאר אותו דבר. למה לחשוב שהפעם זה יהיה אחרת?!
אתה רוצה שינוי אמיתי ולא ב’כאילו’. אתה לא מוכן להיסחף עם גלי האווירה, כשבתוכך אתה מרגיש שלא קורה שום דבר. זה נפלא ומעיד על כנות ויושר, אבל קודם כל, ידידי, כדאי לדעת דבר אחד. מה שקורה בחודש הזה, והולך ומתגבר בעשרת הימים שאחריו – לא מתחיל מאיתנו. זה משהו שקיים במציאות. “כל זמן מאיר בתכונתו”, אמר הרב קוק, וכמו שלבני אדם יש אופי ותכונות, כך גם לימים. החודש הזה הוא סוג של מתנה שקיבלנו. זמן יקר שבו גם אם אנחנו לא ננקוף אצבע כדי להזיז את עצמנו, בעל כורחנו משהו יקרה לנו. למה? כי “המלך בשדה”. והוא קרוב אלינו ואוהב אותנו ורוצה בקרבתנו. דבר שני, חשוב לעשות תיאום ציפיות. מה זה נקרא להשתנות? האם דווקא מהפך טוטאלי באישיות, תיקון מושלם של הפגמים, נקרא שינוי? תוך כמה זמן זה קורה – יום? שבוע? שנה? או שאולי כמעט תמיד זה עובד אחרת. והתשובה הגדולה שמדברים עליה היא משהו שהולך וקורה בצעדים קטנים לאורך כל החיים שלנו, כשכל שלב קטן בדרך, כל התקדמות זעירה, היא חלק מהדבר העצום הזה. למרות שיש גם נסיגות לאחור. למרות שלא תמיד אנחנו מרגישים בלב שהפכתי להיות אדם אחר. עדיין, מה שעובר עלי הוא חלק מזרם התשובה.
למרות שאני לא מכיר אותך אישית, ידידי, הרשה לי לשים סימן שאלה קטן על הקביעה שלך ש’שום דבר לא השתנה מאז אלול שעבר’. באמת?! נשארת ‘בול’ באותו מקום?! לא למדת שום דבר, לא התפתחת בשום תחום?! נכון, קשה למדוד את זה. טרם הומצאה האפליקציה שתדווח לנו על המיקום הרוחני שלנו, אבל אנחנו לא באמת צריכים אותה כדי להיות בטוחים במאה אחוז שמשהו קורה לנו. שכל המאמצים שאנחנו משקיעים, כל הרצונות הטובים, פועלים ומשפיעים. “אין תפילה חוזרת ריקם” אמרו חכמים, וזה נכון לגבי כל מעשה טוב או אפילו מחשבה טוב, רצון לתקן ולהיטהר, אפילו אם בפועל היו דברים שהפריעו לי לממש את זה.
הדבר האחרון הוא לעבוד נכון. כדי שדברים טובים יקרו צריך לעזור להם לקרות. הדרך לעשות זאת היא “תוכנית עבודה“. ספרי מוסר, כמו “מסילת ישרים” ואחרים, עוזרים לנו לבנות תוכנית כזו. אך העיקר הוא שהיא תהיה שיטתית, עם יעדים ברורים וזמן יומי קבוע לבחון איפה אני עומד ומה יעזור לי להתקדם הלאה. טיפ קטן לסיום: לכתוב יומן התקדמות אישי, ולהקדיש עשר דקות ביום כדי לרשום בו – מטרות שהצבתי לעצמי ומה יעזור לי להגיע אליהן, נקודות חוזק וחולשה, דיווח על ההתקדמות וכו’. זה כלי אדיר ליצירת שינוי. בהצלחה!
