אני בן 17, בא ממשפחה דתית ומגיל חמש חובש כיפה. אלא שכבר הרבה זמן אני לא בטוח בכלל שנכון להמשיך וללכת עם הדבר הזה על הראש שלי. למה? כי בשנתיים האחרונות קצת קשה לקרוא לי ‘דתי’… זה לא שאני לא מאמין, פשוט כרגע אני לא כל כך בקטע של להתפלל כל יום ולשמור על כל המצוות. אני עושה דברים לא כל כך ‘כשרים’, בלשון המעטה, ומסתובב במקומות שדתיים לא אמורים להיות שם. האם זו לא סתם צביעות והטעיה להמשיך וללכת עם כיפה רק בגלל שככה הייתי בתור ילד?! וחוץ מזה אולי בכלל עדיף שלא יראו בחור עם כיפה עושה את הדברים שאני עושה?… איך היה אומר הר”מ שלי מהישיבה התיכונית – “חילול ה’!”
בקיצור, הכיפה נראית לי סתם מעשה של צביעות והוצאת שם רע לדתיים.
לא עדיף להוריד וזהו?
שלום לך.
בוא נשים את הדברים על השולחן. הכיפה אינה הבעיה. הרי אם הכיפה הייתה סתם חתיכת בד חסרת משמעות עבורך, לא היית טורח לשאול בכלל. זה מפריע לך רק בגלל שהכיפה מסמלת בשבילך כנראה הרבה יותר מזה. ולכן לא ברור הוא במה הורדת הכיפה תפתור את הסתירה בה אתה חי. נגיד שהורדת. טוב, ומה עכשיו? נפתרה הבעיה? הרי את האמונה שיש בך ואת עולם הערכים שגדלת עליו אי אפשר למחוק ברגע. זריקת הכיפה לא תציל אותך מהבירור שאתה, כמו כל אדם רציני ובוגר, חייב לעצמו: ‘איך אני רוצה שייראו החיים שלי’, ‘במה אני מאמין’, ‘איך אני בוחר את הדרך שלי’. הכיפה יכולה רק לעזור ולתת קריאת כיוון לְמַה שתרצה או לא, גם הוא חלק ממך.
גם אם מקום בחיים בו אתה נמצא עכשיו, קשה לך לשמור על אורח חיים דתי, אתה חייב לזכור שני דברים:
א. זה לא מנתק את הקשר שלך מאלוקים,שכבר אמרת בעצמך שאתה מאמין בו (ולמעשה אין דבר בעולם שיכול לנתק את הקשר הזה).
ב. ייתכן שיבוא יום (והוא לא רחוק כמו שנראה לך עכשיו) שתרגיש אחרת ותרצה לבטא בחיים שלך את הקשר לאלוקים בעוד דרכים שאולי עכשיו נראות לך מכבידות ומעיקות. יום אחד תצטרך להחליט עם איזה סוג בן אדם אתה מתחתן ואיך אתה רוצה לחנך את הילדים שלך. ביום הזה הכיפה ששמרת עליה לאורך כל הדרך תהיה מאד משמעותית עבורך.
והאמת, גם היום, קשה להכחיש שיש רגעים שכיפה על הראש עשויה גם לגרום לבן אדם לחשוב פעמיים אם לעשות את מה שהוא עומד לעשות עכשיו ולהביא להחלטה שקולה יותר. לא ייאמן מה עושה בסך הכול חתיכת בד קטנה על הראש.
ובכלל, מאחורי השאלה הזו מתחבאת איזו הנחה שגויה כאילו ‘דתי’ הוא מי שמקפיד על כל המצוות ללא יוצא מן הכלל, ומי שלא – הוא חילוני. תרשה לי, ידידי, לשאול שאלה אפיקורסית. מי אמר?! הרי עצם זה שאתה דואג לא להיות צבוע ולא לגרום חילול ה’ כבר מראה על היחס שלך לעניין הדתי. ואולי רק בשביל הדבר הזה ראוי שתלך עם כיפה? מי אמר שדתי זה רק מי ששומר על כל תרי”ג מצוות (בינינו, יש בכלל מישהו כזה?)
ודבר אחרון לסיום. לחבוש כיפה זו חובה הלכתית פשוטה. וכי בגלל שאתה לא שומר כרגע על מצוות אחרות זו סיבה לוותר גם על מה שכן? צורת ההסתכלות של ‘שחור או לבן’ – “או שאני דתי עד הסוף או שאני חילוני וזורק הכול”, היא שקר גס. פתרון נוח וקל שרק מתחזה להיראות כאמיתי. עשה טובה לעצמך, אחי, אל תיפול בפח. גם אם כרגע אתה מחלל שבת ואוכל טרף, זה לא מבטל במשהו את הערך של כל מצווה או מעשה טוב אחר שאתה עושה. גם מנושא חילול ה’, לא נעים לומר, לא תברח אם תוריד את הכיפה. חילול ה’ הוא מושג מורכב הרבה יותר ממה שהשכן אומר או לא אומר עליך.
קח עצה ידידותית – אל תסגור לעצמך דלתות, גם לא בינך לבין עצמך. מה שכן מתאים לך כרגע, אל תוותר עליו. במקביל, תהיה קשוב לעצמך כל הזמן ותבדוק האם מהמקום שבו אתה עומד כרגע יש מצב להתקדם הלאה. בהצלחה!
[ע”פ שו”ת אג”מ או”ח ב,צה]
