חרבות ברזל

אנחנו רוצים לדעת מה קרה להן ולהשתתף בצער המשפחות.
אבל למרות הסקרנות אני מתאפק ונמנע לצפות בסרטון ששוחרר משבע סיבות.

כל נפילה של חייל כואבת לנו מאד, אבל כשזה קורה בגלל תקלה בזיהוי וירי דו-צדדי של צה"ל, זה צורב במיוחד. איך מתנחמים ברגע נורא כזה? האם ניתן לומר על חייל שנהרג כך הי"ד?

מה אמורים להרגיש השנה ביום העצמאות? איך אפשר לשמוח ולחגוג כשעם ישראל נמצא במלחמה והחטופים עדיין בעזה? 4 תשובות לשאלה שמעסיקה את כולנו

מה המלחמה שהכי "מדליקה" אותנו? ואת איזו אנחנו לא סובלים? למה בדור המיקרוגל קשה לנו עם דברים שלוקחים יותר משלושים שניות? ואיזה שריר חייבים לפתח אם רוצים להגיע לדברים גדולים באמת?

צר לי לאכזב, חסן, אבל זו לא פעם ראשונה שאתה נופל בפרשנות שגויה.
עם ישראל חי וקיים.
הוא הקים מדינה שהפכה למעצמה, קולט עליה מכל קצוות תבל ומנצח את אויביו, מלחמה אחרי מלחמה.
הטוב מנצח את הרע.
כך היה תמיד וכך יהיה גם הפעם.

הערפל ששטף אותנו באותה שבת איומה טרם התפזר אבל דבר אחד ברור:
מלחמת שמיני עצרת מכריחה את כולנו לחשב מסלול מחדש.

מי העדיף למות בכלא מאשר שישלמו עבורו כופר? מתי הסכימה ישראל לעסקה של "כולם תמורת כולם"? ומה עומד להיות גורל העסקה הנוכחית?

אסור לנו כמדינה להתבלבל בין השבת החטופים שהיא ערך חשוב שנוגע לחיי הפרט, לבין הכרעת החמאס שהיא עניין קריטי עבור הכלל ועבור המשך הקיום של מדינת ישראל.
כי למדינה קטנה שמוקפת אויבים צמאי דם, אין שום אופציה אחרת מלבד הכרעה מוחצת של אויביה.

10 סיבות למה הפעם חייבים ללכת עד הסוף

ברגע הראשון היינו בהלם.
ואז התחילו להתעורר שאלות רבות ונוקבות בליבם של אנשים מאמינים.
איפה הקב"ה בכל התקופה הזאת?