לכבוד חסן נסראללה, מזכ”ל חיזבאללה.
הנדון: אל תתבלבל
ביום חמישי האחרון יצאת לכמה שעות מהמחילה ונשאת נאום.
טענת שהצבא הישראלי נחלש ושהחרדים מעדיפים ללמוד תורה במקום לשרת בצבא. הוספת ש’החכם שלהם אמר שאם יכריחו אותם להתגייס הם יעזבו את הארץ’.
חיוך מדושן עונג נמרח אז על פניך, כמו חולדה שמצאה גוש גבינה באשפה.
צר לי לאכזב, חסן, אבל זו לא פעם ראשונה שאתה נופל בפרשנות שגויה.
כבר בשנת 2000 נשאת את ‘נאום קורי העכביש’ (החיה הנפוצה במנהרות שאתה מסתתר בהן) ותיארת את החברה הישראלית כחלשה ומפוררת, כזו שבאיבחת חרב ניתן לקרוע אותה לגזרים.
ייתכן שהוויכוחים העזים שהיו בישראל בשנה הקודמת גם חיזקו את התפיסה הזו שניסח כבר לפני שנים עמלקי ידוע שאמר עלינו “ישנו עם אחד מפוזר ומפורד”.
אבל מה שקרה פה בשבועות האחרונים הראה שלא כך הדברים עובדים אצלנו.
נכון, התחביב שלנו מאז ימי הגמרא הוא להתווכח ולצעוק אחד על השני, אבל ברגע האמת אנחנו יודעים לשים את הזוטות בצד ולהסתער קדימה כאיש אחד בלב אחד.
בחמשת החודשים האחרונים הראינו התגייסות מדהימה של כל חלקי העם. 120% התייצבות למילואים, ולצידם רבים מספור בעורף ובחזית שנותנים את הלב והנשמה, כתף לצד כתף עד לניצחון.
ומה לגבי דברי ‘החכם שלהם’ על נטישת הארץ?
ובכן, היא נמצאת רק בדמיונות שלך.
כי אף ישראלי לא הולך לשום מקום.
אדרבה, בשלושת השבועות הראשונים של המלחמה רכבת אווירית מטורפת הביאה 300 אלף ישראל שקטעו את הטיול בחו”ל וחזרו בטיסה הראשונה לארץ.
לצד זה נרשם גם זינוק מדהים בפתיחת תיקי עליה בחודשים האחרונים ויהודים מכל העולם קולטים שהבית האמיתי שלהם הוא רק פה בארץ ישראל.
ועוד לא אמרנו מילה על שיעור הילודה הישראלי שהוא הגבוה במדינות ה-OECD ועקף כבר בשנת 2019 את זה הפלשתיני ומאז רק ממשיך לצבור פער.
אז נכון, הרב הראשי התנסח באופן לא מוצלח כשבא לבטא את חשיבות התורה מנקודת מבט יהודית. חבל שאתה נחפזת לעשות על זה סיבוב שהשתבץ היטב בסרט שאתה חי בו.
תרשה לי לתת לך טיפ קטן, חסן:
אני יודע שגם כשאתה יוצא מהמחילה בלבנון אתה לא מגיע למצרים שמחשיבה אותך כסוכן איראני ואישיות בלתי רצויה.
ובכל זאת, אם ייצא לך להזדמן לקהיר שווה לך לקפוץ למוזיאון המצרי הלאומי ולגלות שם לוח גרניט אדיר, הידוע בשם “מצבת מרנפתח”.
במי מדובר?
ובכן, פרעה מרנפתח משל במצרים במאה ה-13 לפני הספירה, והמצבה שעליה נחרת כתב חרטומים מתארת את נצחונותיו הצבאיים.
מה שמעניין הוא שמופיע בה האזכור הראשון לעם ישראל מחוץ למקרא.
הכתובת מונה שלל מעצמות שניגפו מפני מרנפתח וצבאו, וביניהן מוזכר גם העם היהודי:
“ישראל הוּשַׂם {מהמילה שממה, חיסול} אין זֶרַע לו”.
זהו בעצם הספד. הערת שוליים בהיסטוריה: לא רק שהעם היהודי הובס, הוא גם הוכחד.
כך אומרת המצבה.
ומה קרה מאז?
ובכן, חסן, מפרעה נותר אבק ואתה יכול לקרוא בעיקר בוויקיפדיה.
ועם ישראל?
הוא חי וקיים וכותב את וויקיפדיה ומאיר את העולם כולו בהשפעתו הברוכה.
הוא הקים מדינה שהפכה למעצמה, קולט עליה מכל קצוות תבל ומנצח את אויביו, מלחמה אחרי מלחמה.
אז נכון. בשביעי לאוקטובר קרה מה שקרה, הרוע החמאסי תפס אותנו לא מוכנים ושבר לנו את הלב.
אבל זה רק מפני שיש לנו לב.
ודי מהר התברר שדווקא כשהלב הזה שבור הוא שלם יותר והצרות רק גורמות לנו להתחזק ולהתגבר.
מה יקרה בסוף?
את זה אנחנו כבר יודעים. בסופו של דבר הטוב מנצח את הרע.
כך היה תמיד וכך יהיה גם הפעם.
ממני
יהודי מפתח תקווה שבארץ ישראל
נ.ב הֵרַמְתִּי שניה את המכסה של פח הזבל של ההיסטוריה וגיליתי שבין היטלר לטיטוס,
בין המן לפרעה,
בין סדאם חוסיין לבן לאדן,
נותר עוד טיפה מקום פנוי.
ולא, אין שם שבעים בתולות.
רק זיהום וצחנה והם מחכים רק לך.
