"אתה קורא את השורות האלו ומנסה לזהות את הכתב המוכר. אל תתאמץ יותר מידי. אתן לך רמז. זה מישהו שלא
מתוך אלפי שאלות שמגיעות מדי שנה למוקד הנוער 'חברים מקשיבים', הנושא שתופס את הנפח הגדול ביותר של השאלות הוא… (ניחשתם
הרבה תגובות הגיעו בעקבות פרסום חלקו הראשון של מאמרנו. רבים הביעו הזדהות וחלק הציעו תשובות לשאלות הנוער שהבאנו לפניכם. ננסה
במאמר הקודם ("חינוך לצניעות בדור מתירני", שבת פר' קורח) הסברנו את המושג "מלחמת עשר השנים" ואת הקונפליקט שמצוי בו הנוער
קשה לשוחח עם אדם כאשר מאחורי גבו מקרינים סרט מתח או פעולה. עוד יותר קשה לשוחח עם נער שבמוחו מתרוצצים
מיליוני אנשים לא טועים?! במחקר מרתק שנערך לפני כמה שנים הזמינו אדם להשתתף בבדיקת ראייה קבוצתית. הכניסו אותו לקבוצה שבה
כמות הרעל שאנחנו עשויים להיחשף אליו בגלישה תמימה ברשת, בביקור בספריית הוידאו או הספרים, ואפילו בצפייה רגעית בפרסומות בטלוויזיה או
פעם קראו לזה אקסיומה. מין משפט מיוחד שאי אפשר וגם לא צריך להוכיח אותו. הוא פשוט נכון וזהו. רק אחרי
על לימודים, השקעה בסניף ומה שביניהם מכירים את הפתגם "אי אפשר לרקוד על שתי חתונות"? דבר אחד ברור –
פחות מעשרים חלפו מאז פרץ האינטרנט לחיינו וללא ספק הוא שינה אותם מן הקצה אל הקצה. הכלי האדיר הוא נותן
החופש הגדול כבר החל, והבן או הבת שעד היום חזרו הביתה רק בשעות אחר הצהריים (אם בכלל. חלקם גרים בפנימייה,
אין אחד שלא מכיר את הסיפור על כיפה אדומה והזאב. הורים משתמשים בו לא פעם כדי להמחיש לילדים את הסכנות
תגובות רבות הגיעו אלינו בעקבות המאמר על הוצאות הענק בהפקת שמחות (לפני שבועיים, פרשת מטות). רבים הביעו הזדהות עם הקושי
בגדי היריון: ילד ראשון: את מתחילה ללבוש בגדי הריון מיד כאשר את מקבלת אישור שהינך בהריון. ילד שני: את לובשת
אי אפשר פשוט להיכנס לרכב ולהתחיל לנהוג. זה לא הגיוני ולא חוקי. לפני שנער בן שבע עשרה יזכה לקבל לידיו
סיימתי את ההרצאה והתחלתי לקפל את הציוד אל תוך התיק. בזווית העין קלטתי אותו עומד בצד. נער, אולי יותר נכון
סקר שנערך בכמה ישיבות תיכוניות חשף ממצא מדהים: המקצוע השנוא ביותר אחרי ספרות, הוא – תאמינו או לא… גמרא. מפקח
אם חשבתם שקשה ללמוד לקרוא את הפרשה עם טעמים, לשנן בעל פה את הדרשה או להימלט מצליפות הסוכריות מעזרת
1. התחושה כאילו כל עתידי תלוי בשאלה הגורלית לאן אלך בשנה הבאה פשוט לא נכונה. מה שקובע באמת זה
יש הורים שרק למשמע צמד המילים שבכותרת מקבלים חום גבוה. "למה צריך כל-כך הרבה זמן?! מה לכל הרוחות הילדים יעשו
הפגישה האחרונה שלנו הסתיימה בטריקת דלת. הטונים עלו, הפנים האדימו, ונדמה היה שתהום עמוקה הולכת ונפערת בינינו. היה לי הרבה
הוא אכל במהירות את ארוחת הצהריים, גמר בחמש דקות את שיעורי הבית והתיישב מול המחשב. האספקלורר כבר היה פתוח ולקח
אין דבר יותר משמח הורים מאשר לראות את הבן או הבת שלהם ניצבים קורנים מאושר מתחת החופה לצד בחיר ליבם.
"לא תַחְפוֹר"–בגיל שנה הוא כבר אמר "אמא במבה". בגיל שנתיים בישרו לסבתא בגאווה שיורש העצר מפיק מפיו משפט שלם. בגיל