ציונות דתית

גאה להיות דתי-לאומי

הוא לא ישתולל בהפגנה נגד פינוי עצמות ספק יהודים מלפני אלפיים שנה, אך כאב לו מאוד חורבן גוש קטיף והוא לקח את המשפחה להפגין כדי לבלום את ההרס. בארון הספרים שלו לצד "אורות" ו"מי מרום", יש גם "קובץ שיעורים" ו"אמונה וביטחון".

אנחנו הפרק הבא בתנ"ך

אנחנו כל-כך שקועים בהתרחשויות ההווה שלא שמים לב עד כמה דברים שעוברים על עם ישראל בשנים האחרונות הן התגשמות ברורה וחד-משמעית של נבואות עתיקות יומין.

איך קרה שיצאה לנו מדינה חילונית?!

מעניין מאוד מה היה משה רבינו אומר לו היה חיים היום. איך הוא היה מרגיש במדינת ישראל מודל 2013. מה היה חושב על איך שהמדינה הזו נראית, על החוקים שלה, על הממשלה. האם הוא היה מופתע? שמח? כועס? האם עוד פעם היה שובר את הלוחות?

קונפליקט הזרים

אין עוד הרבה נושאים בהם גם אנשים דעתנים ובעלי עמדה ברורה, עומדים נבוכים ומבולבלים. סערת הזָרים ששוטפת את המדינה בימים האחרונים, מְלוּוָה בהצהרות מתלהמות מצד פוליטיקאים, כותרות צבעוניות ומתסיסות מכיוונם של העיתונאים, אך לא פחות מזה בהרבה סימני שאלה וחוסר בהירות מצד רוב הציבור.

על גויים יהודים ומה שביניהם

מילוי היעוד של עם ישראל כלפי העמים, מתחיל קודם כל בחינוך שאנו נותנים לילדנו ביחס לאומות העולם.
כל עוד הפסוקים במיכה על הגויים העולים להר בית ה' ישארו רק ב"חומר" לבחינות הבגרות, ובסיפורים ימשיכו דמויות הגויים תמיד להיות מרושעות, השינוי לא יקרה מהר כל-כך

חוויות מביקור בישיבה

"הבחור דיבר בהתלהבות על היופי שביהדות, החגים, התפילה, ערכי הצדק, היושר, רעיון "תורה ועבודה" וכו'. הדברים אומנם לא היו חדשים לי לגמרי, אך הדברים הלהיבו אותי. אודה ולא אבוש, חשבתי לעצמי שסוף סוף נוצר לנו בארץ טיפוס חדש של אנשים דתיים בעלי רמה מוסרית גבוהה. אלא שלצערי ולבושתכם, כאן בדיוק נגמרת האידיליה…" –
מכתב של קיבוצניקית שביקרה בישיבה

אנחנו חייבים לחיות ביחד

איך אפשר להסתדר עם מישהו שנראה, ומתלבש ומתנהג וחושב אחרת ממני? מה גורם לנו לפסול אנשים מהר רק בגלל החזות החיצונית שלהם? מה אנחנו עלולים לפספס בדרך הזו? איך עם ישראל יוכל להתגבר על הפערים השונים בסגנון ובשפה בין המגזרים השונים? איך אפשר לשמור על הציביון של כל צד ולא לטשטש אותו ובכל זאת לחיות בכבוד ובאהבה ביחד?