ציונות דתית

על גויים יהודים ומה שביניהם

מילוי היעוד של עם ישראל כלפי העמים, מתחיל קודם כל בחינוך שאנו נותנים לילדנו ביחס לאומות העולם.
כל עוד הפסוקים במיכה על הגויים העולים להר בית ה' ישארו רק ב"חומר" לבחינות הבגרות, ובסיפורים ימשיכו דמויות הגויים תמיד להיות מרושעות, השינוי לא יקרה מהר כל-כך

חוויות מביקור בישיבה

"הבחור דיבר בהתלהבות על היופי שביהדות, החגים, התפילה, ערכי הצדק, היושר, רעיון "תורה ועבודה" וכו'. הדברים אומנם לא היו חדשים לי לגמרי, אך הדברים הלהיבו אותי. אודה ולא אבוש, חשבתי לעצמי שסוף סוף נוצר לנו בארץ טיפוס חדש של אנשים דתיים בעלי רמה מוסרית גבוהה. אלא שלצערי ולבושתכם, כאן בדיוק נגמרת האידיליה…" –
מכתב של קיבוצניקית שביקרה בישיבה

מי יישב ליד ההגה?

איש התקשורת אדיר זיק ז"ל אמר פעם שהאות של הדתיים-לאומיים בבחירות היא ב', כי הם תמיד מרגישים סוג ב'. יש להם מין רגש נחיתות מובנה, פוזה מתנצלת וצורך בלתי נלאה להסביר שלמרות שהם דתיים הם בסדר

כשערבים הורגים ערבים

מה צריך לחוש יהודי מאמין כשהוא שומע על אירועים כאלו יום אחרי יום במשך שנה שלימה? איך צריך להתייחס לדבר כזה כשהוא קורה אצל אחת האויבות הגדולות ביותר של מדינת ישראל?מה צריך לחוש יהודי מאמין כשהוא שומע על אירועים כאלו יום אחרי יום במשך שנה שלימה? איך צריך להתייחס לדבר כזה כשהוא קורה אצל אחת האויבות הגדולות ביותר של מדינת ישראל?

האם אנחנו סוג ב'?

אדיר זיק ז"ל היה נוהג לומר שהסיבה שהאות שמייצגת את המפלגה של הדתיים לאומיים בכנסת היא ב', זה כי כל החיים הם מרגישים שהם סוג ב'…
על מה מתבססת הטענה הזו, ואיך מתמודדים עם מצב שכזה?

גאה להיות דתי-לאומי

הוא לא ישתולל בהפגנה נגד פינוי עצמות ספק יהודים מלפני אלפיים שנה, אך כאב לו מאוד חורבן גוש קטיף והוא לקח את המשפחה להפגין כדי לבלום את ההרס. בארון הספרים שלו לצד "אורות" ו"מי מרום", יש גם "קובץ שיעורים" ו"אמונה וביטחון".

אנחנו חייבים לחיות ביחד

איך אפשר להסתדר עם מישהו שנראה, ומתלבש ומתנהג וחושב אחרת ממני? מה גורם לנו לפסול אנשים מהר רק בגלל החזות החיצונית שלהם? מה אנחנו עלולים לפספס בדרך הזו? איך עם ישראל יוכל להתגבר על הפערים השונים בסגנון ובשפה בין המגזרים השונים? איך אפשר לשמור על הציביון של כל צד ולא לטשטש אותו ובכל זאת לחיות בכבוד ובאהבה ביחד?