לא פופולרי לכתוב את הדברים הבאים. אופנתי הרבה יותר לשקוע בהלקאה עצמית ולהתבוסס בביקורת פנימית נוקבת. אך יש רגעים בהם הדברים צריכים להיאמר, גם אם יגרמו להסמיק במבוכה קלה
אשרינו שזכינו בחלוץ הפועל קריית גת, פעילה פמיניסטית בפייסבוק ובן 16.5 שמעצב אופנה. אך האם לציבור הדתי לאומי אין גם רבנים, אנשי תורה ורוח להעניק להם ישראל?
נדמה שמעולם לא היה היחס לרבנים מצוי בכזה שֶפֶל. אין כוונתנו ליחס שלילי ומזלזל מצד אנשים הרחוקים מתורה ומצוות אלא גם מצד חובשי כיפה וסורגותיה. אם בעבר ´רב´ היה שם נרדף לסמכות ויראת כבוד שרק הזכרת שמו מעוררת בך רגשי קודש, כיום השיח התקשורתי והציבורי הופך אותו לעיתים קרובות לקריקטורה נלעגת ולשק חבטות
מתלבטת עכשיו בין שתי האפשרויות. האם להתגייס לצבא לתפקיד משמעותי או להעדיף להתנדב לשירות לאומי. מה דעתכם?
שמיניסטיות רבות מתלבטות בתקופה הזו לגבי מה שיעשו בשנה הבאה. הרצון לתרום בוער בתוכן אבל השאלה הגדולה היא איפה. שירות לאומי? צבא?
קבלו כמה נקודות למחשבה בנושא
בנות רבות מתלבטות בכיתה יב´ לאן להמשיך בשנה הבאה. הרב חגי לונדין קיבל שיחת טלפון מעניינת ומעוררת מחשבה מאחת מהן…
הסרטון הבא הופק לקראת מבצע ´נר מחבר´ בו נפגשו משפחות דתיות וחילוניות להדלקת נרות חנוכה. האם יוצא לכם לפגוש, לארח ולהתארח, אצל משפחות חילוניות? איך זה היה? על מה דיברתם? במה הרגשתם את ההבדל ביניכם? האם עלו גם חילוקי דעות וויכוחים? כיצד אפשר להפוך את המפגשים האלו לדבר שכיח יותר?
לאחרונה נערכה שבת מפגש של דתיים וחילונים בה משפחות דתיות הזמינו את שכניהם החילונים לסעודת שבת. האם לכם יוצא לפגוש אנשים חילונים? האם עלו ביניכם גם נושאים הקשורים לדת ואמונה? אילו דברים באורח החיים שלכם עשויים להיראות להם מוזרים? איך הייתם מסבירים אותם? הסרטון ההיתולי הבא מתאר מפגש מעניין בין משפחה דתית לחילונית
קליפ מוזיקאלי מבית היוצר של אתר הסאטירה לאטמה – 'מי שמאמין לא מפחד' – על הביטחון בדרכנו גם לנגד על הקמים עלינו
קירוב לבבות היא מצווה גדולה. כשמגיע חילוני לבית הכנסת שלנו, אנחנו מרגישים שליחות לקרב אותו ולהשפיע עליו. אלא שלא תמיד זה מוצלח כל כך. הצמד ישי ואייל המצוינים מציגים דוגמא שמעוררת למחשבה וחשבון נפש על היחס שלנו אל הציבור החילוני ואל הדרך בה אנו באים לקרב. מה דעתכם על מה שקרה כאן? מה זה אומר עלינו? איך אפשר אחרת?