ציונות דתית

"שלום לך. אני אחת מקבוצת הקיבוצניקים בני האזור שביקרו בישיבתכם לפני כמה שבועות. הסיבה שאני פונה אליך דווקא, אף על פי שמעולם לא נפגשנו, היא

איש התקשורת אדיר זיק ז"ל אמר פעם שהאות של הדתיים-לאומיים בבחירות היא ב', כי הם תמיד מרגישים סוג ב'. יש להם מין רגש נחיתות מובנה,

"זכור את אשר עשה לך עמלק" כמה היינו רוצים להתעורר מחר בבוקר ולגלות שכל זה היה רק חלום רע… שאבא ואמא קמו בשבת בבוקר מחייכים

אין מה לומר, התרגלנו. "142 הרוגים בסוריה ביממה האחרונה, מתוכמם 35 ילדים". "טילי סקאד נורו היום מדמשק לעבר אזורים הנשלטים בידי המורדים. לפחות תשעים הרוגים".

"אהובתי היחידה. זה קורה פעם בשנה. היום המיוחד הזה בו אנחנו מסתכלים בַּמַרְאָה במבט בוחן ומנסים לעכל שחלפה עוד שנה. שטף חיי היומיום לא מאפשר

אחד הדברים שהכי מתסכלים אותנו, הציבור הדתי לאומי, זה שלמרות ההשתדלויות העצומות שלנו בכל התחומים למען עם ישראל ומדינת ישראל, למרות שאנחנו מוסרים את נפשנו

קוראים לו שמוליק ואתם מכירים אותו. הוא גר בעיר ממוצעת, בשכונה רגילה, ויש לו משפחה חמודה וילדים מתוקים. יש לו קרובי משפחה חרדים, הוא עובד

אני יודע, להחמיא לעצמך זה ממש לא באופנה. הרבה יותר פופולארי לעסוק בהלקאה עצמית ולהתבוסס בביקורת נוקבת. לעומת זאת, להניף אל-על את יד ימינך ולהניח

"אתכם, אנשי הציונות הדתית, רק דבר אחד מעניין – ארץ ישראל! לא עניינים חברתיים, לא בעיות של עוני, אבטלה, סחר בנשים, לא שום דבר אחר.

ועוד סרטון שמחדד את המסר: