תוכן איכותי לנשמה

מעניין מאוד מה היה משה רבינו אומר לו היה חיים היום. איך הוא היה מרגיש במדינת ישראל מודל 2013. מה

"עשית ולא פרסמת – לא עשית. לא עשית ופרסמת – עשית. עשית ופרסמת – הצלחת!". מכירים? אלו הן מילותיו של

"אתכם, אנשי הציונות הדתית, רק דבר אחד מעניין – ארץ ישראל! לא עניינים חברתיים, לא בעיות של עוני, אבטלה, סחר

אני יודע, להחמיא לעצמך זה ממש לא באופנה. הרבה יותר פופולארי לעסוק בהלקאה עצמית ולהתבוסס בביקורת נוקבת. לעומת זאת, להניף

קוראים לו שמוליק ואתם מכירים אותו. הוא גר בעיר ממוצעת, בשכונה רגילה, ויש לו משפחה חמודה וילדים מתוקים. יש לו

אחד הדברים שהכי מתסכלים אותנו, הציבור הדתי לאומי, זה שלמרות ההשתדלויות העצומות שלנו בכל התחומים למען עם ישראל ומדינת ישראל,

"אהובתי היחידה. זה קורה פעם בשנה. היום המיוחד הזה בו אנחנו מסתכלים בַּמַרְאָה במבט בוחן ומנסים לעכל שחלפה עוד שנה.

אין מה לומר, התרגלנו. "142 הרוגים בסוריה ביממה האחרונה, מתוכמם 35 ילדים". "טילי סקאד נורו היום מדמשק לעבר אזורים הנשלטים

"זכור את אשר עשה לך עמלק" כמה היינו רוצים להתעורר מחר בבוקר ולגלות שכל זה היה רק חלום רע… שאבא

איש התקשורת אדיר זיק ז"ל אמר פעם שהאות של הדתיים-לאומיים בבחירות היא ב', כי הם תמיד מרגישים סוג ב'. יש

"שלום לך. אני אחת מקבוצת הקיבוצניקים בני האזור שביקרו בישיבתכם לפני כמה שבועות. הסיבה שאני פונה אליך דווקא, אף על

לאהוב או לשנוא? לחפש קירבה או להעצים את המרחק? לתור אחר נתיבי השפעה והתקשרות או לבצר ולהעמיק את הגבולות המפרידים?

אין עוד הרבה נושאים בהם גם אנשים דעתנים ובעלי עמדה ברורה, עומדים נבוכים ומבולבלים. סערת הזָרים ששוטפת את המדינה בימים

"הדתיים הם פרסומת גרועה לאלוקים" אמר פעם מישהו, ובמידה מסויימת בצדק. לא תמיד המחשבה הראשונה שחולפת בראשו של מי שנפגש

שאלה: שלום. שמי רונית, אני בחורה דתית בת 22, וסטודנטית להנדסה ביו-רפואית. לפני כמה ימים חגגו אצלנו בקמפוס את 'יום