למה כל כך הרבה אנשים מרגישים שקשה להם להתפלל? בסך הכול לקחת סידור ולהגיד את המילים? מה עוצר אותנו מלעשות את זה ומה יכול לעזור לנו להצליח?
האם יש טעם להתפלל כשאתה גמור מעייפות? מה שווה תפילה בלי כוונה? כמה הארות חשובות על המשמעות של התפילה שלנו
“כבר שנים שלא התפללתי כאלו תפילות. ירדו לי דמעות כאילו הייתי ילד קטן. הרגשתי איך הלב שלי בוער והתהילים שאני מחזיק ביד מכוונים ישר לשמים. ולא שהייתי היחיד. אתה עומד בעצרת תפילה ענקית, עם עשרות אלפי אנשים שצועקים לשמים ואתה מרגיש שזהו. אין מצב. תפילות כאלו לא יכולות שלא לעבוד! הילדים האלו חייבים לחזור הביתה לאמא שלהם.
ואז פתאום הגיעה ההודעה…מה אני אגיד לך, נשברתי לגמרי. הרגשתי כאילו טרקו לי את הדלת ישר בפרצוף. לאן, לאן הם הלכו התפילות האלו, תגיד לי?! אז בעצם כל מה שעשינו היה לחינם?!…”
מה מרגיש חילוני כשהוא ´נאלץ´ להשלים מניין? מה הוא רואה שם? מה הוא לומד על התפילה ממה שמשדרים לו אחיו הדתיים?
מונולוג מעורר מחשבה…
הסרטון הבא לקוח מתוך הסרט המצוין “המשגיחים”.
כולנו מכירים את התפילה המסורתית שאנו מתפללים בבית הכנסת שלוש פעמים ביום (לפחות הבנים שבינינו…). האם יוצא לנו לפעמים להתפלל תפילות אחרות? אישיות? פרטיות? ספונטאניות?
מה היתרון ומה החיסרון של התפילה המסורתית, הכללית לעומת התפילה הספונטאנית? מדוע חז”ל היו צריכים לתקן מסגרת קבועה של תפילות ולא השאירו את זה לזרימה ולרצון הטוב של כל אחד?
מה עושה לכם לצפות בקטע הזה?
האם קרה לכם פעם דבר כזה? הייתם רוצים שיקרה יותר?
רטטים קלים מהמכשיר שעל מותניו קטעו את חוט המחשבה שלו. ‘אוף, מי מפריע עכשיו באמצע התפילה?!’, זעף, ‘לא נותנים לבן-אדם להתפלל אפילו עשר דקות בשקט?! מי זה הנודניק שלא נותן מנוח?’. כעבור שתי שניות הופיע הרטט הבא, שרק הגביר את הסקרנות. שמוליק לא התאפק.
הטייס, הזמר , הצדיק והביישן
מתי אתה נזכר לפנות לה’ ולהתפלל? האם זה נעשה בפרטיות או לפני אנשים?
באחת מתוכניות הריאליטי ‘דה וויס’ אחד המתמודדים פצח בתפילה לפני ההופעה שלו. באופן מפתיע הדבר גרר ויכוח מעניין בין השופטים על המשמעות של מה שקרה…
מה דעתכם? האם היתה כאן מניפולציה או שמא תפילה כנה ואמיתית מעומק הלב?
כל הזמן אנחנו במרוץ מטורף קדימה. לפעמים אין לנו במשך יום (או שבוע) שלם כמה רגעים לעצור, להיות עם עצמנו, ולנסות להבין לאן אנחנו רצים ולמה.
התפילה היא מעין תחנת עצירה שמאפשרת לנו לחשוב ולתהות על המצב שלנו, על המקום של הקב”ה ולאן אנחנו ממשיכים הלאה.
לא קל לעצור באמצע המירוץ המטורף של החיים אבל כשעושים את זה עשויים לגלות שאת הצעד הבא אנחנו עושים הרבה יותר נכון.
הקטע הבא לקוח מתוך תוכנית הריאליטי דה וויס, ונותן דוגמא קטנה לעצירה באמצע המרוץ