תפילה

לאן הלכו התפילות?! – שאלה אחת, חמש תשובות

“כבר שנים שלא התפללתי כאלו תפילות. ירדו לי דמעות כאילו הייתי ילד קטן. הרגשתי איך הלב שלי בוער והתהילים שאני מחזיק ביד מכוונים ישר לשמים. ולא שהייתי היחיד. אתה עומד בעצרת תפילה ענקית, עם עשרות אלפי אנשים שצועקים לשמים ואתה מרגיש שזהו. אין מצב. תפילות כאלו לא יכולות שלא לעבוד! הילדים האלו חייבים לחזור הביתה לאמא שלהם.
ואז פתאום הגיעה ההודעה…מה אני אגיד לך, נשברתי לגמרי. הרגשתי כאילו טרקו לי את הדלת ישר בפרצוף. לאן, לאן הם הלכו התפילות האלו, תגיד לי?! אז בעצם כל מה שעשינו היה לחינם?!…”

תפילה על חוף הים

הסרטון הבא לקוח מתוך הסרט המצוין “המשגיחים”.
כולנו מכירים את התפילה המסורתית שאנו מתפללים בבית הכנסת שלוש פעמים ביום (לפחות הבנים שבינינו…). האם יוצא לנו לפעמים להתפלל תפילות אחרות? אישיות? פרטיות? ספונטאניות?
מה היתרון ומה החיסרון של התפילה המסורתית, הכללית לעומת התפילה הספונטאנית? מדוע חז”ל היו צריכים לתקן מסגרת קבועה של תפילות ולא השאירו את זה לזרימה ולרצון הטוב של כל אחד?
מה עושה לכם לצפות בקטע הזה?
האם קרה לכם פעם דבר כזה? הייתם רוצים שיקרה יותר?

מספר חסוי

רטטים קלים מהמכשיר שעל מותניו קטעו את חוט המחשבה שלו. ‘אוף, מי מפריע עכשיו באמצע התפילה?!’, זעף, ‘לא נותנים לבן-אדם להתפלל אפילו עשר דקות בשקט?! מי זה הנודניק שלא נותן מנוח?’. כעבור שתי שניות הופיע הרטט הבא, שרק הגביר את הסקרנות. שמוליק לא התאפק.

המרוץ למיליון – לעצור לתפילת מנחה

כל הזמן אנחנו במרוץ מטורף קדימה. לפעמים אין לנו במשך יום (או שבוע) שלם כמה רגעים לעצור, להיות עם עצמנו, ולנסות להבין לאן אנחנו רצים ולמה.
התפילה היא מעין תחנת עצירה שמאפשרת לנו לחשוב ולתהות על המצב שלנו, על המקום של הקב”ה ולאן אנחנו ממשיכים הלאה.
לא קל לעצור באמצע המירוץ המטורף של החיים אבל כשעושים את זה עשויים לגלות שאת הצעד הבא אנחנו עושים הרבה יותר נכון.
הקטע הבא לקוח מתוך תוכנית הריאליטי דה וויס, ונותן דוגמא קטנה לעצירה באמצע המרוץ

איתי שכטר הגול והכיפה

מתי אדם מתפלל? ברגעים שטוב לו או שרע לו? בספונטאניות או בצורה מתוכננת? בפרטיות או לפני המון אנשים?
הסרטון שלפניכם מציג רגע מיוחד של תפילה, שגררה תגובות רבות בגלל שהתרחשה לפני קהל של עשרות אלפים. כדורגלן ישראלי שהבקיע גול והגיב בחבישת כיפה ובתפילה.
מה דעתכם?