האם חודש אלול הוא לא 'הצגה' אחת גדולה? במשך כמה ימים מתאמצים כדי להתנהג קצת יותר טוב כדי לעבור את ימי הדין בשלום, אבל בתכל'ס שום דבר לא משתנה ממה קודם, לא ככה?
מוקדש באהבה ל-198 אלף מורות ומורים שעבורם בית-ספר אינו דבר שהסתיים בגיל 18 אלא הוא טעם החיים
תארו לעצמכם ש"אני לא רוצה שכולם יהיו דתיים" אמר שר החינוך חובש הכיפה באירוע ציבורי. באווירה פוסטמודרנית של טשטוש ערכים, אובדן אמת ובהלת 'הדתה' באמת מפחדים לדבר על נושאי דת ואמונה. ההפסד בכך הוא עצום! תשאלו את מוצרט…
חודש אלול ניצב בפתח ומביא איתו משב רוח מרענן של התחדשות וטהרה. איך עושים שינוי? איך מתקדמים למקום טוב יותר? האם יש צורך להפוך את האישיות ולהיות אדם אחר ממה שאני?
לאו דווקא! הכול מתחיל מדברים קטנים, פשוטים ויומיומיים, שדווקא הם עושים את החיים לְמַה שֶהֵם. צעד קטן של בקשת 'סליחה' ורצון לתיקון יכול להיות דרך נהדרת לגרום לכך שיפה ושונה תהא השנה שבקרוב מתחילה. מוכנים לנסות?
בשעה טובה האתר עוצב מחדש עם מערכת מתקדמת יותר ומימשק משוכלל. לרגל ההשקה עדיין יש דברים שלא סודרו וקישורים שצריכים
האחריות שלנו כהורים היא לא רק למה שהילדים אומרים בפועל אלא גם למה שהם משדרים בשפת הגוף או רומזים. האם אנחנו שמים לב לכך?
בהתחלה כולם מאוהבים. ברק בעיניים, חיוך קורן מֵאוֹשֶר ומספיק לך לראות את השם שלו על הצג של הסלולארי וּמֵיתַר נסתר
מה יעשה אדם שזקוק לרופא עבור בנו הסובל מבעיה חמורה בלב? את הכול כמעט. הוא יחפש אחר הקרדיולוג הטוב ביותר,
תכל'ס, הכי פשוט זה לזרום עם הפסטיבל החגיגי שרץ פה השבוע. להסתובב כמו הרבה ישראלים טובים עם ברק בעיניים וחזה
לקריאה נוספת: שיחה בין יהודיה לישראלי * יום הזכרון או יום הדיכאון * עצמאות בשבילי זה… בינות לדגלים המתנפנפים ולעשן המנגל
השואה האיומה היתה אירוע מטלטל וחריג גם בתוך ההיסטוריה רְווּית הדם של העם היהודי, ובחייה של מדינת ישראל הצעירה היא
כולם מדברים על איך יצאנו ממצרים. אף אחד לא שואל – 'למה מלכתחילה נכנסנו לשם?!'. נכון, כשיש 'הפי אנד' אוהבים
כיצד ניתן לבצע הגעלת כלים בבית בימי הקורונה כשיש קושי להגעיל במקומות מוסדרים כרגיל
הימים שלפני פסח מתאפיינים בהכנות קדחתניות לחג. ניקיונות, קרצופים ועשיית סדר בכל הבית. אלא שלפעמים העיסוק האינטנסיבי הזה משכיח
שאלה: קוראים לי יעל, אני אמא לארבעה ילדים ונמצאת בדילמה גדולה מאוד לגבי הבת הבכורה שלנו, רוני. הנושא הוא הטלפון.
חירות – זה להכיר את הכפתור העגול האדום הקטן שמכבה דברים וגם מידי פעם להשתמש בו. חירות – זו היכולת