תכנים וסרטונים

אחת הקלישאות המפורסמות אך השגויות היא זו שמתנוססת בכותרת. בדרך כלל שומעים אותה מאיזו מאורסת טריה שברק בעיניה ולבבות ורודים

כשהנביא הושע הפיק מפיו את הביטוי היפהפה “וארשתיך לי לעולם” (ב,כא) הוא בטוח לא התכוון לְמַה שהולך היום. אין ספק,

שאלה: יצאתי עם בחור במשך חודשיים. זה היה לי ממש טוב ונורא נקשרתי אליו. שלשום נפגשנו והוא הודיע לי שאחרי

אני יודע שמרוב האנשים לא תשמע את מה שאני עומד להגיד לך עכשיו אבל האמת היא שאני לא רוצה להתחתן.

את השנים הארוכות של הדייטים צלחנו ביחד. חלקנו בינינו את רגעי הציפייה וההתלהבות, כמו גם את דקירות התסכול והייאוש. ראינו

שאלה: כשהייתי בכיתה ג’ חליתי בסרטן. בעזרת ה’ ובסיוע הרופאים התגברתי והצלחתי לצאת מזה. מאז חלפו ארבע עשרה שנים. עכשיו

בניגוד לְמַה שחושבים כל מיני אנשים אין צורך בשום כשרון מיוחד כדי לנסות להכיר בין בחור ובחורה. לא צריך דוקטורט

אמא יקרה שלי, אין לי ספק שהכול בא לך מאהבה. הרי אין דבר בעולם שיותר יקר לך מאשר…אני, הילדה שלך.

כשיוצאים למשימה חשובה צריך להגדיר בצורה מדויקת את המטרה. אחרת עלולים להתברבר, לפספס ולהחמיץ את מה ששואפים להשיג. כך בדיוק

השיחות ביניכם זורמות ומלאות עניין? אתם מסוגלים לשבת בדייט עד שתיים בלילה ולדבר בלי להרגיש שהזמן עובר? מצוין. אבל כדי

אין אחד שזה לא קורה לו. ככה זה בחיים. לא הכול מושלם. לפעמים נופלים. טועים. חוטפים מכה. שלט גדול של

“סליחה שאני אומרת לך את זה, אבל את כבר לא ילדה. את חייבת להחליט מה קריטי בשבילך ועל השאר לוותר…”,

שאלה: אני בחורה בת 24 וכבר שלוש שנים מחפשת להכיר את בעלי לעתיד. לפני שנתיים יצאתי עם בחור ואחרי כמה

גם אם היה לַךְ יום מה זה קשה בעבודה, גם אם זו הבחורה ה-293 שאתה יוצא איתה, גם אם זאת

מי לא מכיר את השיר היפה של שלומי שבת? איזה רווק או רווקה לא רוצה למצוא את האחד/ת שלו? (ורצוי

אז זהו שלא. נכון שיש הצעות שמגיעות מחברים וקרובים (או שלא…), אבל למה שלא נשתמש באחד הכלים החזקים ביותר בשוק

אתם כבר מכירים בעל פה את בתי הקפה בירושלים. הספקתם לחרוש מספיק מסעדות כדי לכתוב טור ביקורת בעלון שבת. גם

אין אדם שהולך לקנות מכונית ולא יודע למה הוא רוצה לעשות את זה. יש המון אנשים, לעומת זאת, שיוצאים כבר

  נושא הרווקות המבוגרת הוא נושא קשה מאד. הרבה נכתב ונאמר על נושא כאוב זה. במהלך השנים האחרונות, יצא לי

בליל הסדר הקודם נשבעתי לעצמי שזהו. פסח האחרון שאני בשער פזור. לא מסוגלת יותר לסבול את מבטי הרחמים והצביטות בלב.

“אין לי סיבה טובה למה לא הסכמתי לזה עד היום. אולי עצלנות. אולי היה לי חבל על הכסף. אולי זו

יש כאלו שמצפים לחגים שיבואו. יש אחרים שיעשו הכול לא להיות כאן כשזה קורה. תפילות ארוכות, סעודות ענק עתירות קלוריות,

שאלה: אני יוצאת כבר חודש וחצי עם בחור מעולה. הקשר שלנו מתקדם יפה אבל אנחנו עדיין לא בשלב של לקבל

תהליך הפגישות הוא חוויה נפשית מליאת סערות ותהפוכות. הרצון לחלוק את מה שעובר עליך עם עוד מישהו/י, טבעי ומובן בהחלט.

שאלה: הציעו לי להיפגש עם בחור שנמצא כרגע בשירות קרבי בצה”ל. שמעתי עליו דברים טובים מאוד, ומבירורים שעשיתי נראה לי

“ברגע הראשון נעלבתי. איך היא לא מתביישת?! ככה היא מעריכה אותי? יש לי איזו בעיה או מום שאני צריכה להתפשר

מה אתם מזועזעים כל כך? רוב הרווקים והרווקות עושים את זה. אולי אפילו גם אתם. בלי ששמתם לב. איך זה

הדרך לחופה רצופה עליות ומורדות. יש בה רגעים של שמחה וציפייה, ויש של עצב ואכזבה. יש תקופות אינטסיביות של פגישות,

שאלה: אחרי שלושה חודשים של קשר אינטנסיבי התארסנו, ובעוד ארבעה חודשים אנחנו מתחתנים בעזרת ה’. ממש טוב לנו ביחד, אנחנו

אתה דוחף את הדלת, ודוחף ודוחף, והיא לא זזה מילימטר. אתה מפעיל כוח רב יותר ועדיין כלום לא קורה. אתה