צניעות

במאמר הקודם (“חינוך לצניעות בדור מתירני”, שבת פר’ קורח) הסברנו את המושג “מלחמת עשר השנים” ואת הקונפליקט שמצוי בו הנוער הדתי, שנאלץ לעמוד בהתמודדות ממושכת

הרבה תגובות הגיעו בעקבות פרסום חלקו הראשון של מאמרנו. רבים הביעו הזדהות וחלק הציעו תשובות לשאלות הנוער שהבאנו לפניכם. ננסה להציע כיוון לעיסוק חיובי בנושא

מתוך אלפי שאלות שמגיעות מדי שנה למוקד הנוער ‘חברים מקשיבים’, הנושא שתופס את הנפח הגדול ביותר של השאלות הוא… (ניחשתם נכון) בינו לבינה. עשרות שאלות

האתגר אני מבקשת לפתוח בחוויה שחוויתי השבוע בשיחה בכיתה י”ב באחת האולפנות בארץ. את הדיון בכיתה פתחתי בשאלה הנועזת מעט: “כיצד התברר לכל אחת סוד

המחסום הגדול ביותר אצל צעירים רבים מלהתחבר ולהזדהות עם דרך החיים של התורה נמצא דווקא (ואני לא מפתיע אתכם, נכון?) בתחום שבינו לבינה. אצל בנים

זה היה עוד יום שגרתי בלשכת הנישואין במשרדי הרבנות באחת הערים באזור המרכז. הרב ישב מאחורי שולחנו ועבר על ערימה של טפסים, בעת שהדלת נפתחה

את הסיפור הבא סיפר לי ידיד טוב שלי, עורך דין ידוע ומצליח, העוסק בתחום של אישות ומשפחה. במסגרת עבודתו הוא מייצג גברים או נשים במשפטי

זו הייתה שעת צהריים. סיימתי כמה סידורים נחוצים בעיר, והתחלתי לצעוד חזרה בדרך לביתי. פסעתי בנחת לאורך הרחוב המרכזי בעיר, נהנה מהשמש החמימה של סוף

“היברו? אסקיוז מי מיסטר, היברו?”  “יס”, אמרתי בהפתעה. ההומלס הזה לא נראה שונה מעשרה אחרים שרבצו ברחוב הנידח בבוסטון, מסצ’וסטס. הוא יכול היה לומר “א