סיפורים

המתנה של נתנאל

רוני, בת 17, מספרת: על ילד חריג שמופיע פתאום ומשבש את החיים, על הקו המפריד בין קינאה ואנוכיות לבין אהבה ומסירות, וגם – על מתנת יום הולדת יוצאת דופן…

"תביאו עוד ייסורים…"

"לא לא", החל לזעוק, "זה לא ייתכן, חוסו עלי, רחמו, אל תשלחו אותי לגיהנום", אך בתוך ליבו ידע שזה לא יעזור. שני מלאכי חבלה אחזו ביעקב משני צדדיו בלפיתה חזקה, והוא כבר החל לדמיין לעצמו את הגרוע מכל. אך אז אמר אב בית הדין: "רגע אחד, זה עוד לא הכל, ישנו דבר נוסף!"

ערן כותב לאודי

עשרות אלפים קראו את 'המכתב של אודי'. הדברים הכנים, היוצאים מן הלב, נגעו עמוק בנפשם של רבים, שהתרגשו, הזילו דמעה ואימצו את הדברים אל ליבם. לבקשת רבים אנו מביאים את המשך הסיפור:
ערן, חברו הטוב של אודי, שאליו היה מיועד המכתב המקורי, חושף את הדברים מהצד שלו.

מיומנה של 'חברה מקשיבה' – "אלי אלי למה עזבתני?"

"ואז ממש לפני שנפרדנו היא הוסיפה עוד משפט אחד קטן ששינה את כל התמונה – "יש עוד דבר אחד שלא סיפרתי לך עד עכשיו. אני לא יודעת, אולי זה לא חשוב בכלל, אבל בכל זאת… לפני שנה עברתי אונס…"
סיפור אמיתי על שיחה לילית במוקד 'חברים מקשיבים'

חיים חדשים

הוא העיף מבט חטוף בשעון הרולקס המוזהב שסגר על פרק ידו. חלפו עוד שתי שניות עד שמוחו עשה את החישוב המהיר. המסקנה הייתה מתסכלת. 'לעזאזל', הסתננו המילים מבין שיניו, 'עם הפקקים של הבוקר אין מצב שאני מגיע בזמן לפתיחת הישיבה'.

ואמונתך בלילות

´למה? למה? למה?´, השאלות התרוצצו במוחו ולא נתנו לו מנוח, ´למה, ריבונו של עולם, למה אתה עושה לי את זה? הרי אתה כל יכול, למה אתה שם אותי במצבים נוראים כל כך? למה אתה נותן לי ניסיונות קשים כאלו? האם אתה רוצה שאני אפול ואשבר, שלא אחזיק מעמד?"

"האם אמא זורחת אחרי שהיא שוקעת?"

מה מרגיש אדם היודע שהמוות קרוב? איך מתמודד אדם מאמין עם הרגעים הקשים של הפרידה מהאהובים לו ביותר… מהילדים, מהבעל, מהחברים… מהעולם הזה?
אורית, אמא לארבעה ילדים וחולה סופנית, התכתבה עם "חברים מקשיבים" במשך תקופה ממושכת.
מכתביה הם מסמך נדיר ומדהים של גבורה ורגישות, אמונה והתמודדות.
אחרי שלוש וחצי שנים שהדברים היו גנוזים אנו מביאים אותם לראשונה בפניכם

בין שני עולמות

לא היה זה פתאומי. מזה חודש ימים ידעו כולם שר' הלל חולה מאד, וזקוק לרחמי שמים מרובים. אנשי העיר כולם הפילו תחינה לפני היושב במרומים שישלח לו מזור, אך הרופאים כבר אמרו את דברם. 'ימיו ספורים', קבעו נחרצות.