הוא הפציע לחיינו בשנת 2014 והגניב אותנו לגמרי.
גם מבלי להיות נביא יכולת לדעת בוודאות שאדם הנמצא במרחק אלפי ק”מ ממך קרא את ההודעה שהרגע שלחת לו.
יכולת גם לדעת האם בשנייה זו הוא מחובר לווטסאפ, ואם לא – מתי נראה לאחרונה.
אומנם גם לו הייתה את היכולת המקבילה לדעת את זה עליך, אבל למי איכפת? העיקר שאני בשליטה ומתעדכן און ליין במה שקורה הרחק ממני.
ובכן, זה לא כל-כך פשוט.
הפיצ’ר החדשני של הווי הכחול בווטסאפ, הפך אצל רבים למזללת זמן ואנרגיה נפשית.
תמורת היכולת להידחף לפרטיות של השני ולדעת עליו כמה דברים, האדם עלול לשלם מחירים:
ה-V הכחול מייצר סקרנות לבדוק האם השני כבר קרא את ההודעה ששלחתי לו.
אה, עוד לא קרא? אוקיי…
ואולי עכשיו כבר קרא?…
ועכשיו?
נו, ועכשיו?
או, מעולה, הוא קרא את ההודעה שלי. מעניין מה הוא יגיב לי…
נו, למה הוא לא מגיב לי?
הוא הרי קרא מה שכתבתי, זה לא מזיז לו?
יכול להיות שהוא כועס עלי והייתי צריך להתנסח יותר בעדינות?
אולי הוא החליט להתעלם ממני ובגלל זה הוא לא מגיב?
ואולי הוא בדיוק באמצע קניות או משהו?
ואולי לא?
נו, למה הוא לא עונה? מה כבר שאלתי, מה הבעיה לכתוב חזרה?
****************************
כמובן שכל מחשבות ההבל המטופשות האלו גוזלות לנו זמן ואנרגיה נפשית יקרה.
וזה לא נגמה בזה.
הן גורמת לתופעה שמכונה ‘טאסק סוויצ’ינג’ – זפזופ בין משימות.
האדם עוזב את המשימה שהוא עוסק בו לטובת בדיקה קצרה של הווטסאפ.
המחקרים מראים שההצצה החטופה הזו נוטה להתארך (בדיוק נכנסו כמה הודעות חדשות…), וגם מצריכה reconnecting – ‘התחברות מחודשת’ – אל המשימה הקודמת, מה שהופך את הביצוע שלה לשטחי יותר ואיכותי פחות.
וזה עוד לא הסוף.
המנגנון הוא הרי דו-צדדי: אני רואה לאחרים והם רואים לי.
ממילא, כשאני מקבל הודעה וקורא אותה, נוצר אצלי לחץ מסוים:
הרי השני יודע שקראתי את ההודעה שלו.
והוא מצפה לתגובה.
איך יפרש את זה שאני לא מגיב לו?
אולי יחשוב שאני ‘מסנן’ אותו?
מזלזל בו?
שלא איכפת לי ממנו?
************************
עכשיו אתם מבינים את הנתון המדהים שחשפו החוקרים:
57% מהודעות הווטסאפ נענות בתוך פחות מדקה!
כן, מה שקראתם.
כי הרי רוב האנשים צמודים למכשיר רוב היום. הם ממהרים לקרוא את ההודעות הנכנסות ואז בהולים להגיב עליהן. שהרי בצד השני יושב מישהו שיודע שאני יודע שהוא יודע שקראתי את ההודעה שלו והוא מצפה שאענה לו.
**********************
אוי באמת, אני שומע אתכם אומרים, הגזמת לגמרי! נכון, קורה לי לפעמים כמה מהתופעות שתיארת, אבל בוא, זה לא כזה ביג דיל. כמה שניות פה ושם. בקטנה.
ייתכן. מצד שני, קחו בחשבון שכל זה עלול לקרות גם כשמקבלים ביום רק הודעה אחת עם ווי כחול.
אבל מה לעשות שאדם שולח בממוצע עשרות הודעות ביום ומקבל מאות (ויש מבינינו שגם אלפים), אז תכפילו את כל הנ”ל פי אני לא יודע כמה…
***********************
אז תכל’ס, מה אני מציע?
מאד פשוט: להשתחרר.
לנסות כמה ימים בלי, ואשכרה לגלות נפש רגועה הרבה יותר וראש נקי למשימות החשובות.
תוכלו לקרוא ולכתוב הודעות בנחת ולהגיב בשיקול דעת בזמן ובמקום שתמצאו לנכון, בלי הלחץ, הציפיות ומחשבות הסרק על דברים שקורים הרחק מאיתנו והם לא באמת חשובים.
אז איך עושים את זה, אתם שואלים?
זה פשוט להפליא ולוקח 8 שניות בממוצע:
כנסו לווטסאפ < לחצו על תפריט (3 הנקודות בצד שמאל למעלה) < הגדרות < פרטיות < בטלו את אישורי הקריאה. זהו!
על הדרך תוכלו לבטל את הסימון של ‘נראה/תה לאחרונה’ ואת ‘מחובר/ת’, ואף אחד לא ידע יותר כמה אתם אובססיביים לווטסאפ שלכם ומתי הלכתם לישון אתמול בלילה.
הביטול הוא, כמובן, דו-צדדי. לא תוכלו לראות ולא יראו לכם.
*************************
אז מה אתם אומרים, חברים, מוכנים לצאת לשבוע ניסיון?
השאירו לי הודעה בתגובות!
יש ביניכם כאלו שכבר עשו את הצעד? שתפו אותנו בחוויה.
*********
נ.ב פגשתי בשנה האחרונה כמה עשרות אנשים שהחליטו על שבוע ניסיון בלי הקרציה הכחולה.
לא פגשתי עד כה אפילו אחד שהחליט לחזור אליה בתום הניסוי.
