תוכן איכותי לנשמה

כי כל כך הרבה מתגרשים היום. מי יודע אם אצלי זה יהיה אחרת * כי לך תדע על מי אני

שאלה: אני שמיניסטית באולפנה ובשבועות האחרונים התחילו לרוץ אצלנו דיבורים על השנה הבאה. הייתי מדריכה מורעלת בבני עקיבא, מתנדבת במד"א,

לא מזמן נפגשתי עם מכר ותיק. הוא עובד כפסיכולוג ונפגש מידי שבוע עם מטופלים רבים. הוא סיפר לי על שיטה

http://www.youtube.com/watch?v=R8XoMeXzZsI&list=PL557tpMjBELFCWxT8vat_OPq4_IaPklhW&index=11

שלום טליה. שמחתי לשמוע שהשנה התחילה ברגל ימין ואת לומדת, מתקדמת ואפילו נהנית באולפנה. השמינית היא באמת שנה מדהימה, והזדמנות

http://www.youtube.com/watch?v=DvMASZA8VnA אמונה מילים: עמית צחלחן: בעז שרעבי ועמית צח כשהשמים בוכיםהדמעות יפסקו אם יש אמונהכשהחיים מסתבכיםהדרכים יתבהרו אם יש אמונה

וסרטון נוסף בנושא:

אין ספק שלו נזדמנה אמבה (היצור הכי נחות בשרשרת המזון בעלת אינטליגנציה נמוכה בכמה נקודות מפקק אמבטיה) בשבועיים האחרונים למדינת

זה התחיל במותו הטראגי לפני שבוע של נער בן 12, תלמיד ישיבת אמי"ת שנמצא תלוי בחדרו. בין כיווני החקירה המידיים

"טו טו טו טו טוווו… קול ישראל מירושלים שלום רב. השעה שש והרי החדשות מפי מלאכי חזקיה. היום בשעה שתים

ונקודה נוספת למחשבה – האם אפשר ללמוד מכאן משהו על הצייר האומן שיושב בשמים ומצייר את ציור חיינו, כשלפעמים יש

הרבה מדברים על געגוע, עצב, פריקות וכו'… ואני… כלום… אני יתומה (מאבא) כבר הרבה זמן ומגיל צעיר… ובעקבות משהו מסוים (לא

  אני מרגישה שיש איזה סתירה פנימית. מצד אחד אומרים שמבחינה נפשית,חשוב להגיע למצב של השלמה עם המוות,להשלים עם זה

התחלתי השנה לימודים אקדמאיים. אני שם לבד, בלי אף חברה מהעבר והקשרים החברתיים מתחילים להווצר. אף אחד לא מכיר אותי מקודם, לא

אני נשואה די טריה. אבא שלי נפטר לפני מספר שנים. לבעלי ב"ה הורים חיים עד 120.  אני מתגוררת לא רחוק

http://www.youtube.com/watch?v=DV5DrKAn6Pw&feature=youtu.be

להקת איילת השחר בביצוע מיוחד כולל בית חדש… יהושע אנגלמן בסגנונו המיוחד… אלי לאופר בביצוע נוגע   והנה אברומי ויינברג:

הייתי רוצה לשתף אתכם בשיחת טלפון שקיבלתי לפני כמה ימים מנערה אולפניסטית. הסיבה שאני מתעד את השיחה הזו בכתב היא

      אחד הדברים הקשים בחיים זה מצבשל חוסר הוודאות. לפעמים עדיף לאדם לשמוע בשורה רעה ולהתמודד איתה על אף

 מעשה שהיה כך היה. ירושלמי אחד נסע לתל אביב לצורך פגישה מסוימת. כמו ירושלמי אמיתי הוא הגיע באיחור לאזור המדובר.

הולך אני באחד מימי החנוכה האביביים ברחוב ופוגש במ. חברי מתקופת הלימודים באוניברסיטה. הוא מציג לפני את בנו ואומר בגאווה: