ציונות דתית

אחיה כתב לי שהוא מעדיף לא לדבר על מה שהוא חווה והרגיש במצעד החיים ב'אושוויץ' כי זה עדיין טרי והוא צריך עוד זמן לעכל את

"עשית ולא פרסמת – לא עשית. לא עשית ופרסמת – עשית. עשית ופרסמת – הצלחת!". מכירים? אלו הן מילותיו של פתגם ידוע, המשמש משרדי פרסום

מעניין מאוד מה היה משה רבינו אומר לו היה חיים היום. איך הוא היה מרגיש במדינת ישראל מודל 2013. מה היה חושב על איך שהמדינה

אין עוד הרבה נושאים בהם גם אנשים דעתנים ובעלי עמדה ברורה, עומדים נבוכים ומבולבלים. סערת הזָרים ששוטפת את המדינה בימים האחרונים, מְלוּוָה בהצהרות מתלהמות מצד

לאהוב או לשנוא? לחפש קירבה או להעצים את המרחק? לתור אחר נתיבי השפעה והתקשרות או לבצר ולהעמיק את הגבולות המפרידים? יחסי ישראל ואומות העולם הם

"שלום לך. אני אחת מקבוצת הקיבוצניקים בני האזור שביקרו בישיבתכם לפני כמה שבועות. הסיבה שאני פונה אליך דווקא, אף על פי שמעולם לא נפגשנו, היא

איש התקשורת אדיר זיק ז"ל אמר פעם שהאות של הדתיים-לאומיים בבחירות היא ב', כי הם תמיד מרגישים סוג ב'. יש להם מין רגש נחיתות מובנה,

"זכור את אשר עשה לך עמלק" כמה היינו רוצים להתעורר מחר בבוקר ולגלות שכל זה היה רק חלום רע… שאבא ואמא קמו בשבת בבוקר מחייכים

אין מה לומר, התרגלנו. "142 הרוגים בסוריה ביממה האחרונה, מתוכמם 35 ילדים". "טילי סקאד נורו היום מדמשק לעבר אזורים הנשלטים בידי המורדים. לפחות תשעים הרוגים".

"אהובתי היחידה. זה קורה פעם בשנה. היום המיוחד הזה בו אנחנו מסתכלים בַּמַרְאָה במבט בוחן ומנסים לעכל שחלפה עוד שנה. שטף חיי היומיום לא מאפשר