האוכל ביהדות
תאוות האכילה היא מן התאוות המרכזיות של האדם. היא יכולה לשעבד ולהנמיך אותו, מחד, והיא יכולה לרומם אותו, ללמד אותו לעבוד על מידותיו ולהוות לגביו
15/04/2013
תפריט
תאוות האכילה היא מן התאוות המרכזיות של האדם. היא יכולה לשעבד ולהנמיך אותו, מחד, והיא יכולה לרומם אותו, ללמד אותו לעבוד על מידותיו ולהוות לגביו
במזמור “לדוד ה’ אורי וישעי” שאנו אומרים בחודש אלול אומר דוד המלך: “אחת שאלתי מאת ה’, אותה אבקש – שבתי בבית ה’ כל ימי חיי”.
בן שיחי נעץ בי מבט נוקב וזיק של ערמומיות ניצת בעיניו: “אז אתם אומרים שאלוקים הוא כל יכול, הא?” “כן, אלוקים הוא כל יכול”,
לפני כמה שבועות יצא לי לשוחח עם קבוצה של חבר’ה צעירים בנושאי אמונה. השיחה נגעה בכל מיני נקודות, ובין השאר הגיעה גם לעניין הבחירה החופשית.
שאלה: מה לא עשינו?! התפללנו, הפגנו, חילקנו סרטים כתומים, יצאנו ל”פנים אל פנים”, צעדנו בשדות, ירדנו עם השק”שים לגוש קטיף, התבצרנו, התחבאנו, ו…כלום לא עזר.
את המכתב הבא קיבלנו ב”חברים מקשיבים” מנערה צעירה שביקשה להישאר אנונימית. למרות הניסוח התקיף והחריף שלו בחרנו להביא אותו כלשונו, כיוון שהתרשמנו שהדברים נכתבו מתוך
שמונה עצות להתמודדות עם קשיים ומשברים בחיים 1. מצב זמני להאמין שגם אם עכשיו רע ואפילו רע מאוד, זה מצב חולף. אפילו אצל איוב,
אחמד צעד בצעדים איטיים אל תוך המרתף. לקחו עוד כמה דקות עד שעיניו התרגלו לאפלולית ששררה שם. ליבו פעם בחוזקה. עוד שתי יממות נותרו. ארבעים
סקר שנערך בכמה ישיבות תיכוניות חשף ממצא מדהים: המקצוע השנוא ביותר אחרי ספרות, הוא – תאמינו או לא… גמרא. מפקח של משרד החינוך נכנס באחד
ימים קשים עוברים עלינו. ירי בכבישים מדי יום. טילים ופצצות מרגמה אל עבר יישובים. פיגועי התאבדות במרכזי הערים. לא עובר כמעט יום מבלי שנשמע על
הצטרפו לקהילת ‘מילה טובה’ וקבלו פעם בשבוע חינם
את הניוזלטר שלנו עם מענה על השאלות הכי בוערות
סרטוני השראה וכלים מעולים לחיים:
