שלום. אני בן 15 וכבר מזמן הגעתי למסקנה שאני צריך להתחיל ללמוד אמונה ברצינות! לפעמים מטרידים אותי כל מיני ספיקות ובלבולים, אפילו לגבי הדברים היסודיים
אני מתגורר בישוב קטן. אנחנו בסך הכול חמישה עשר בנים ובנות בנוער של הישוב. אחד מהחבר'ה כבר שנה מתרחק מהקטע הדתי, אבל ממש מתרחק. בוא
במזמור "לדוד ה' אורי וישעי" שאנו אומרים בחודש אלול אומר דוד המלך: "אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש – שבתי בבית ה' כל ימי חיי".
בן שיחי נעץ בי מבט נוקב וזיק של ערמומיות ניצת בעיניו: "אז אתם אומרים שאלוקים הוא כל יכול, הא?" "כן, אלוקים הוא כל יכול",
לפני כמה שבועות יצא לי לשוחח עם קבוצה של חבר'ה צעירים בנושאי אמונה. השיחה נגעה בכל מיני נקודות, ובין השאר הגיעה גם לעניין הבחירה החופשית.
שאלה: מה לא עשינו?! התפללנו, הפגנו, חילקנו סרטים כתומים, יצאנו ל"פנים אל פנים", צעדנו בשדות, ירדנו עם השק"שים לגוש קטיף, התבצרנו, התחבאנו, ו…כלום לא עזר.
את המכתב הבא קיבלנו ב"חברים מקשיבים" מנערה צעירה שביקשה להישאר אנונימית. למרות הניסוח התקיף והחריף שלו בחרנו להביא אותו כלשונו, כיוון שהתרשמנו שהדברים נכתבו מתוך
הצטרפו לקהילת 'מילה טובה' וקבלו פעם בשבוע חינם
את הניוזלטר שלנו עם מענה על השאלות הכי בוערות
סרטוני השראה וכלים מעולים לחיים:
