הרב יוני, נתקלתי היום בדבר מוזר: אני יוצאת כל בוקר להליכה ועוברת ליד בית העלמין הצבאי שליד ביתי. אני תמיד נכנסת, קוראת פרק תהילים לעילוי נשמת אחד החללים ויוצאת.
הבוקר נתקלתי במשהו שזעזע אותי: על אחד הקברים הטריים הייתה חגיגה שלמה – בלונים צבעוניים, כיבוד, אפילו מעגל מתופפים. זה היה יום ההולדת של החייל והמשפחה התכנסה שם לחגוג לו.
אני לא שופטת, חלילה. הלב יוצא אל המשפחות, אבל משהו שם הרגיש לי 'לא נכון'. מוזר.
מה דעתך על התופעה הזו?
יעל
***********************************
שלום יעל.
קודם כל המנהג שקבעת לעצמך להקדיש כל יום פרק תהילים לעילוי נשמת אחד הנופלים – הוא מקסים ומרגש. ממש חסד של אמת.
לגבי התופעה שתיארת, במבט ראשון, היא אכן נראית משונה. כביכול העמדת פנים עיקשת להתייחס למי שאיננו עוד איתנו – כאילו הוא פה ושמח וצוהל במסיבה שאירגנו לכבודו.
אבל במבט עמוק יותר, אפשר להסתכל על זה אחרת לגמרי:
אנחנו, כיהודים, הרי מאמינים בנצחיות הנשמה.
הגוף אומנם מסיים את תפקידו ונטמן באדמה, אבל הנשמה היא "חלק אלוה ממעל", והיא נצחית ואינסופית. מסע חיינו לא התחיל כשנולדנו ולא מסתיים כשנמות, אלא הוא הרבה מעבר למה שנגלה לעיניים.
כאשר חייל נופל על משמרתו ונהרג תוך הגנה על בטחון ישראל, לנו נדמה שהוא "מת", ואילו אנחנו כאן – "חיים".
אבל האמת הפוכה! במובן העמוק, הוא חי יותר מאיתנו. אנחנו חיים בתוך המגבלות של הגוף, החומר והזמן. ואילו הוא התמזג עם שלהבת הנצח של עם ישראל. הוא נמצא תחת כנפי השכינה, במקום שבו אין מגבלות והאור שלו רק מקרין ביתר שאת.
ולכן החגיגה שראית, עם כל המוזרות שבה, היא מעין קריאה עמוקה של המשפחה שאומרת (גם בלי שהם מודעים לכך):
"הבן/האח שלנו באמת לא מת. הנשמה שלו רק התעלתה, והיא ממשיכה להאיר עלינו".
האם בלונים ומעגלי מתופפים הם הדרך הטובה ביותר לבטא את זה?
אפשר להתווכח על זה. לי נדמה שיש דרך עוצמתית יותר, כזו שלא רק "חוגגת" את מה שהיה, אלא מנציחה וממשיכה את מה שעודנו.
זה מה שעומד מאחורי תופעת הסטיקרים והפוסטרים ששטפה אותנו בשנתיים האחרונות. כל משפט של לוחם שהפך לצוואה חיה:
הבלונים בסוף יתרוקנו מאוויר. המוזיקה תסתיים. אבל הערך שהם השאירו – הנתינה, השמחה, אהבת הארץ – זה המנוע שצריך להמשיך לפעום בתוכנו. הדרך הכי טובה לחגוג להם יום הולדת היא לא רק להביא כיבוד אל הקבר, אלא לקחת משפט אחד שלהם ולממש אותו בחיים שלנו.
שנזכה להמשיך את המנגינה שלהם!
