1. פליט ונודד
הרמב"ם נולד בקורדובה שבספרד, אך כבר בגיל עשר נאלץ לברוח עם משפחתו בגלל רדיפות דתיות של המוסלמים. במשך שנים נדד כפליט בין מרוקו לארץ ישראל, עד שהתיישב במצרים. גדולתו צמחה דווקא מתוך חוסר יציבות וקושי.
2. הטרגדיה המשפחתית
במשך שנים התפרנס הרמב"ם מהשקעת כספיו אצל אחיו דוד, שהיה סוחר אבנים יקרות. כשאחיו טבע באוקיינוס ההודי עם כל רכושו, הרמב"ם שקע באבל כבד ונפל למשכב במשך שנה שלמה. רק לאחר מכן, מתוך צורך להתפרנס, הוא החל לעסוק ברפואה והפך לרופא המוערך בעולם.
3. רופא המלכים
בשל מומחיותו, מונה כרופא האישי של משפחתו של הסולטן צלאח א-דין בקהיר. סדר היום שלו היה בלתי נתפס: הוא בילה ימים שלמים בארמון, וכשחזר הביתה מותש, חיכו לו בפתח המוני יהודים ונכרים שביקשו מזור. הוא כתב 11 ספרי רפואה, ואינצקלופדיה עם 2,000 תרופות וסממנים.
4. הסטארט-אפ ההלכתי הראשון
בגיל 30 החל הרמב"ם במבצע נועז: כתיבת "משנה תורה" – ספר שריכז לראשונה את כל התורה שבעל פה למבנה מסודר ושיטתי. הוא קרא לו כך כדי שכל יהודי יוכל לקרוא בתורה שבכתב, לעבור לספרו, ולדעת את כל ההלכה בלי צורך בספר נוסף. המשימה הושלמה כעבור 10 שנים, וכל חייו הרמב"ם עמל ללטש ולשפר אותה. על היצירה הזו לבדה נכתבו לאורך הדורות למעלה מ-3,000 ספרי פרשנות!
5. ה"מורה" של המבולבלים
ספרו האמוני "מורה הנבוכים" נכתב עבור תלמידו ר' יוסף. הוא נועד לאדם הדתי ה"נבוך", זה שמתקשה לחבר בין השכל והפילוסופיה לבין האמונה. למרות הסערות וההתנגדויות שעורר, עד שהובילו לשריפתו על ידי הכנסייה בצרפת, הוא נחשב עד היום כאחד מספרי היסוד העמוקים והחשובים ביותר של אמונת ישראל.
6. מעריצים בתימן
באותם ימים עברה יהדות תימן רדיפות קשות וגזרות שמד. הרמב"ם שלח להם את "איגרת תימן" המפורסמת, שנתנה להם מענה תיאולוגי וחיזוק רוחני שסייע להם לדבוק ביהדותם למרות הלחץ להמיר את דתם. הערצתם כלפיו הייתה כה גדולה עד שהוסיפו את שמו לנוסח הקדיש: "בחייכון וביומיכון… ובחיי דרבנא משה בן מימון".
7. השכל הוא הדרך לקב"ה
הרמב"ם נלחם בתופעות של "זריקת השכל". עבורו, לימודי מדע, אסטרונומיה ופיזיקה הם לא "ביטול תורה", אלא השער להבנת גדולת הבורא. הוא כינה את המדעים "שפחות של התורה".
8. האומץ להודות בטעות
למרות מעמדו וגדולתו, הוא היה עניו בצורה יוצאת דופן. הוא כתב בפירוש: "אין אני טוען שהגעתי אל שלמותי האחרונה… כל מה שנתבאר לי חילופו חזרתי ממנו". הוא שמח כשמתחו עליו ביקורת עניינית ואמר: "טובה גדולה עשיתם עמי".
9. אייקון עולמי
דיוקנו של הרמב"ם מתנוסס בתבליט בבית הנבחרים האמריקאי, ופסלו ניצב בכיכר בלב קורדובה. על שמו קרויים בתי חולים מהגדולים בעולם: המרכז הרפואי "רמב"ם" בחיפה ובית החולים Maimonides בברוקלין. בשנת 1983 דמותו הופיעה על שטר של 1,000 שקלים. האם הרמב"ם היה שמח על הפרסום הזה? לא בטוח בכלל.
10. "דבריהם הם זיכרונם"
הרמב"ם נפטר במצרים, אך גופתו הועלתה לארץ ונקברה בטבריה. למרות המבנה המפואר המושך המונים לקברו, הרמב"ם עצמו פסק כי "הצדיקים – אין בונים להם נפש [=מצבה], דבריהם הם זיכרונם". ואכן, המילים שלו הן הזיכרון החי ביותר שלו. ודורנו זכה למתנה מיוחדת:
במשך מאות שנים השתרבבו טעויות ושיבושים לכתביו שהועתקו שוב ושוב. בדורות האחרונים זכינו ל"תחיית המתים" של תורתו. גילוי דפים מקוריים בכתב ידו של הרמב"ם בגניזה הקהירית אפשר לחוקרים לדייק את הנוסח ולתקן אלפי הבדלים שנפלו בין הדפוסים הישנים לכתב היד המקורי.
הזיכרון האמיתי של הנשר הגדול אינו שוכן באבן שבטבריה, אלא באותיות המקוריות של תורת משה שהרמב"ם מסר את נפשו עליה.
היום כ' בטבת, מלאו 821 שנה לפטירתו
. זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.






