למה לא אצפה בסרטון התצפיתניות?

כן, גם אני רוצה מאד לדעת מה עבר על אחיותינו היקרות באותן שעות קשות.
כן, גם לי חשוב להשתתף בכאבן של המשפחות שמאז אותו יום נורא הדאגה לבנותיהן מטריפה את דעתן.
כן, גם אני סקרן מאד ומחפש נואשות כבר 7 חודשים קצה חוט שיעזור לי להבין איך קרה לנו האסון הנורא בתולדות המדינה.
ולמרות זאת, אני מתאפק ונמנע לצפות.

למה? משבע סיבות לפחות.

1. כי זה שורט את הנפש
   לראות אכזריות, התעללות, אלימות והשפלה – לא עושה טוב לנפש שלנו. נקודה.
   זה מחספס אותה במקרה הטוב, ומשאיר בה שריטות וצלקות במקרה המצוי.
   כי אנחנו, העם היהודי, רחמנים בני רחמנים, ולחשוף את עצמנו אל הרשעות והרוע – רק מזיק לנו.
2. כי זה גורם לחרדות ופחדים
   ולא רק אצל בני נוער שרבים מהם נחשפו במהלך המלחמה לסרטוני זוועה ברשתות, ומאז האימה מלווה את לילותיהם וסיוטים פוקדים את חלומותיהם. זה קורה גם למבוגרים, מנוסים ו’חסינים’, כביכול, שלא העלו בדעתם שצפיה בסרטון יכולה להשפיע עליהם. אבל עובדה, זה קורה.
3. כי זהו חילול כבודן
   קודם כל של החיילות המסכנות שמוצגות מושפלות וחסרות אונים. “הכזונה יעשה את אחותנו?!” (בראשית לד,יא).
   מעבר לכך, זה חילול כבודו של צבא ישראל שהן לבשו את מדיו, ושל מדינת ישראל שאזרחיה וחייליה היו נתונים למרמס האויב.
   ומעל הכול, זהו חילול השם, שעם ישראל הוא זה שמייצג אותו על אדמות – “אתם עדיי, נאום ה'” (ישעיהו מג,יב) , וכשהעם היהודי מושפל עד עפר, זה חילול שמו של ריבון העולמים.
   למה אנחנו צריכים לצפות בביזיון הזה?
4. כי זה מחליש
   בימים של מלחמה מתמשכת אנחנו חייבים להיאחז בכל דבר שייתן לנו כוח וגבורה, סבלנות ועוצמה, כדי להמשיך קדימה עד לניצחון.
   מראות מזעזעים ומדאיבי לב כאלו, לא מוסיפים חוזק וחוסן אלא רק מחלישים.
   וכי למה לדעתכם החמאס דאג עד היום לפרסם את כל סרטוני החטופים אם לא בשביל לערער את בטחוננו ולזרוע בליבנו חולשה?
5. כי אנחנו לא באמת זקוקים לזה
   מי שיטען, שלמרות הכול, חשוב שנצפה בסרטון, כדי שנבין כמה מסכנים השבויים ושעלינו לעשות ה-כ-ו-ל כדי להחזיר אותן הביתה, במחילה מכבודו, טועה.
   עם ישראל לא זקוק לזה!
   הרי אין דבר בעולם שאנחנו רוצים יותר מאשר להשיב את בנינו החטופים הביתה. כך נהגנו לכל אורך ההיסטוריה כשעשינו מאמצים אדירים כדי לפדות שבויים, וכך גם עכשיו.
   רוצים בכל זאת לדרבן מישהו?
   תנו לביידן לצפות בזה. תושיבו את בלינקן לראות מול אילו מפלצות בדמות אדם אנחנו מתמודדים. שיפסיקו הם ללחוץ עלינו לעצור את המלחמה לפני שהשלמנו את חיסול נחשי הצפע הללו.
6. זה עלול להביא למסקנות מסוכנות
   אם יש סכנה מצפיה בסרטון הרי היא בדיוק זו:
   שהכאב המפלח את ליבנו יגרום לנו להסכים לעסקאות כניעה איומות, שנשלם עליהן בעתיד מחיר של עוד הרבה תצפיתניות חטופות ושל דם יהודי שנשפך כמים.
   שנתפתה להשקיט את הלב הדואב שלנו ונסכים לעצור את המלחמה באמצע, בטרם השמדנו את המפלצת העמלקית שטבחה ואנסה ושרפה את אחינו.
   שנגיד: “להחזיר אותן ע-כ-ש-י-ו הביתה, בכל מחיר, לא משנה מה”,
   ואז יום אחד נגלה שבמקום 7.10 אחד, יהיו, חלילה, עוד הרבה כמותו.
7. מה רוצה סינוואר?
   אחרי ככלות הכול, יש לי כלל פשוט:
   כל פעם שאני מצוי בהתלבטות מהסוג הזה אני שואל את עצמי דבר פשוט:
   מה האויב שלי היה רוצה שאעשה? מה סינוואר או נסראללה היו מעדיפים? שנצפה או שלא?
   והתשובה ברורה: שנצפה! ועוד איך שנצפה. כדי שהלב שלנו יישבר, שהכבוד שלנו יירמס, שנרגיש מרוסקים ונואשים כך שנתפתה להסכים לכל הסכם כניעה משפיל שהוא מציע לנו.

   אז אני עשיתי לי כלל: כל מה שהאויב שלי רוצה שאעשה – אני עושה להפך.
   ובמקרה שלנו: אני מתאפק! לא צופה ולא משתף.

   מה כן?

   ממשיך בכל הכוח קדימה להילחם ברוע, בשפלות ובאכזריות.
   זוכר היטב את אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה.
   וזוכר היטב את אשר עשה לנו עמלק ואת הציווי הבלתי מתפשר של התורה: “תמחה את זכר עמלק מתחת השמים. לא תשכח”.

מכל הסיבות האלו לא אצפה בסרטון התצפיתניות.
ואתם?