שאלה: עוד לפני שהתחתנו היו לי חלומות איך ייראה שולחן השבת שלנו. שמחה, כיף, זמירות שבת, דברי תורה וכמובן אוכל טעים. מכולם נשאר רק האחרון. אשתי משקיעה המון בבישולים אבל תכל’ס, חוץ ממפגש זלילה שבועי, לא קורה הרבה סביב שולחן השבת שלנו. הגדולים ממהרים לחתוך כי הם קבעו עם חברים והקטנים בורחים למשחקים. אשתי ואני נשארים לבד סביב השולחן ולא מצאנו את הנוסחה איך לעניין את הילדים ולהשאיר אותם איתנו סביב השולחן. איפה טעינו?
תשובה: רבים מכנים את שבת – סוף השבוע. זה לא מדויק. שבת היא שיא השבוע. או יותר מדויק: הנשמה שלו. הכור הגרעיני שמזרים אנרגיה לכל ששת הימים שאחריו.
ולאורך השבת פזורות שלוש סעודות שטמון בהן פוטנציאל אדיר. הן עלולות להיות מפגש אכילה חפוז ודל, די דומה למה שתיארת, והן יכולות להיות חוויה משפחתית, חינוכית ורוחנית מעצימה שתלווה אותנו עד שבת הבאה.
נכון, נצטרך להתגבר בדרך על 3 מוקשים מרכזיים:
א. העייפות המצטברת של כל השבוע שמתנקזת לסעודת ליל שבת.
ב. העובדה שיושבים סביב השולחן ילדים בגילאים ותחומי עניין שונים.
ג. ההרגל שהתכנסות סביב השולחן נועדה כדי לתקתק אכילה ולהמשיך למשימה הבאה מבלי להבין ששבת זה סרט אחר לגמרי.
מצד שני בוא לא נשכח את שני היתרונות הגדולים שכדאי לנצל היטב:
א. 24 שעות של מרחב צלול ונקי ממסכים, צלצולים, ציוטים ורטטים.
ב. בבתים רבים זו גם ההזדמנות היחידה בשבוע בה כל המשפחה נפגשת פנים אל פנים.
אז מה נעשה כדי שהאוצר הזה לא יחמוק מתחת ידינו? הנה 6 טיפים שימושיים:
א. לא לעשות ‘העתק-הדבק’ מאיך שהיתה שבת בבית ההורים שלנו, ואפילו לו מאיך שהיתה אצלכם בבית עד עכשיו או בשנים קודמות. לקראת כל שבת כדאי להקדיש כמה רגעים למחשבה: איך אנו רוצים שייראה שולחן השבת שלנו הפעם? במה הוא יהיה שונה מן הפעם שעברה?
ב. הכלל של “מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת”, נכון לא רק לגבי אוכל. במהלך השבוע עברתם חוויה מעניינת? נתקלתם בסיפור יפה? התלבטתם בדילמה משמעותית? רשמו לעצמכם תזכורת לשתף בה את בני המשפחה סביב השולחן. גם ברמה החומרית שימרו צ’ופרים מיוחדים שיש רק בסעודת שבת.
ג. דאגו שחוץ מאוכל יקרו עוד כמה דברים סביב השולחן: נחמד לפתוח בסבב פרגונים על התרומה של כל אחד מן הנוכחים לאירוע. זו גם הזדמנות לציין ימי הולדת משפחתיים. מה עוד: שיתוף בחוויות, דיונים, חידות, משחקים. הרשו לעצמכם גם לשלב בזמירות השבת הנושנות שירים חדשים יותר. לשון הרע ורכילות? מחוץ לתחום.
ד. פרשת השבוע – אל תהיו בנאליים. הפכו את העיסוק בפרשה לדבר תוסס וחי. הפגישו את הילדים עם דמות או אירוע מהפרשה ושאלו: איך אתם הייתם נוהגים במקומה? חפשו חיבורים מעניינים בין הפרשה לאקטואליה. הכלל המנחה: כמה שפחות נאומים, כמה שיותר דיונים. וודאו שכל אחד מהילדים (כולל הקטן והביישן יותר) בא לידי ביטוי.
ה. הגיעו ערניים. בקיץ שבת נכנסת מאוחר, אם יש בבית ילדים קטנים, אולי כדאי להתפלל במניין המוקדם? גם אם בחרתם שלא – תנו לילדים משהו להשקיט את הרעבון לפני הסעודה כך שלא יגיעו רעבים ועצבניים. מאוד מומלץ – להקדיש ביום שישי זמן, אפילו חצי שעה, למנוחה. בזכותה תיראו בערב אחרת לגמרי.
ו. ערכו מראש עם הילדים תיאום ציפיות: “מדובר בזמן משפחתי יקר ערך, הרבה מעבר לסתם ארוחה, והנוכחות של כולכם חשובה לנו. נא לא לקבוע עם חברים לפני שעה X”.
מה עוד? הנה כמה טיפים חשובים:
אורחים – זה נפלא ומוסיף פלפל, אבל לא בהכרח בכל ארוחה. מצאו את איזון הנכון עבורכם בין אורחים מבחוץ לבין זמן פרטי למשפחה הגרעינית. שימו לב שכל הילדים שותפים – בעריכה, בהגשה, בפינוי. זו הזדמנות פז לחנך לשותפות ולעזרה בבית. ברכת המזון – כדאי לברך יחד בקול רב ולשלב שירים. אחרי הארוחה – השכיבו את הקטנים לישון והביאו פיצוחים. זהו זמן איכות נהדר יחד עם המתבגרים שלכם.
נסו להתחיל בשבת הקרובה אפילו עם שני דברים מתוך הרשימה הזו ומשם תתקדמו. יום אחד אולי עוד תגלו שהאוכל הטעים הוא הדבר הזניח בסעודה הזו. שיהיה בהצלחה ושבת שלום.
