עשרת הדיברות לאוהבים

תאמין, אהובי, שהדייט הראשון שלנו לא היה בבית קפה אלא בשמים. אור גדול הופיע ובת קול הכריזה שהנשמות שלנו הם שני חצאים של שלם אחד.

חשוב שנזכור את זה תמיד ובמיוחד ברגעים של קושי כשמתגלים הפערים בינינו. אני מאמינה שה’ איתנו גם שם והוא ידע בדיוק מה הוא עושה כשהוא חיבר בינינו.

זכור תמיד שאני האחת והיחידה שלך. מרגע שכרתנו בינינו ברית עולם, הקשר שלנו עולה לרמה אחרת, שונה בתכלית מכל מערכת יחסים שיש לנו עם אנשים אחרים. לך לא יהיו ‘ידידות’ ואני אוותר על ‘ידידים’. את הדברים האישיים שלנו, הסודות והחוויות העמוקות של החיים – נייחד ונשמור זה לזו.

להיות ‘נשוי’ זה תואר מחייב. זה לא רק תיוג בתעודת הזהות אלא משימת חיים. משמעותה היא לשים שלט בסלון “זהירות, כאן בונים” ולהשקיע כל החיים בלבנות את הביחד שלנו.

אין מה לומר, זו עבודה, אבל כיף לעשות אותה כי היא מתרחשת עם האדם שאתה הכי אוהב בעולם.

כל השבוע אנחנו נורא עסוקים. לימודים, עבודה, סידורים, ילדים. אני לא מתלוננת על כך ותודה לה’ שנתן לנו את העומס החיובי הזה.

ובכל זאת נהר החיים השוצף לא מותיר הרבה זמן ופניות נפשית לטובת המרחב הזוגי היקר שלנו.

איזה מזל שיש בעולם דבר מדהים ושמו שבת.

רגעים קסומים בהם הזמן עומד מלכת. האזיקים הדיגיטאליים של טלפון-ווטסאפ-מייל מוּסָרִים מעל ידינו, ושאון החול מתחלף בצלילי שלווה קסומים. ביום הזה פרח האהבה שלנו מקבל משב רוח צלול ומרענן.

תגיד, יש סיכוי שנצליח למשוך משהו מפיסת גן העדן הזו ולמצוא כדוגמתה פה ושם גם בימות החול?

אני יודעת שלא קל לך עם כמה דברים אצל המשפחה שלי, ולא תופתע לשמוע שגם אני מרגישה כך לפעמים ביחס לשלך. כשבחרנו זה בזו ידענו שכל אחד מביא איתו ‘תיק’ משפחתי.

אני מקווה שנדע לכבד ולהעריך את מי שהביאו לעולם וגידלו את החצי השני שלנו גם אם הם לא מושלמים. ואחרי כל זאת נבחר יחד מה מתוך הבית שגדלנו בהם נרצה לאמץ לקן המשותף שלנו ומה נותיר מאחור.

אתה כבר מכיר את הרגישות שלי ואת הדמעות שזולגות בקלות. אנא ממך, את הציניות והעקיצות שאתה מחליף עם חברים – חסוך ממני. אלוקים ברא אותי עם מנגנונים אחרים, ואני לא נהנית מזה אלא רק נפגעת.

הנאמנות המוחלטת היא אבן יסוד בזוגיות שלנו. בעולם מוחצן ומתירני בו הנורמות ביחסי גברים-נשים איבדו כל גבול, יש אתגר גדול בפני בני זוג שלא מוכנים לתת לשום דבר לסדוק את ה’אחד’ שלהם. זה מחייב אותנו להתנהג באחריות ובזהירות כדי לשמור על עצמנו ועל הברית שכרתנו בינינו.

אני יודעת שאתה עובד קשה ועסוק באלף דברים. חשוב לי להרגיש שאני לא הדבר האלף ואחד. אני רוצה להרגיש ראשונה במעלה וחשוב לי לשמוע את זה בקולך. אני צריכה שתגיד לי שאתה אוהב אותי ושתעשה את זה לעיתים קרובות. המילים הטובות, החיזורים המתוקים והמחמאות שלך, הם החמצן שלי. הם נותנים לי דלק לכל ההשקעה והעשייה. ודרך אגב, לשאלה ‘מה דעתך על השמלה החדשה שקניתי?’ אל תענה כמו יהודי טוב בשאלה ‘כמה היא עלתה?’. יש רק תשובה נכונה אחת שאתה אמור לענות: ‘מ-ה-מ-מ-ת’.

אני ראויה לזה. אני נותנת בשבילך את הנשמה. אל תגזול ממני את מה שמגיע לי.

אל תבטיח לי סתם ואל תפזר מילים אם אינך משוכנע שיש להן כיסוי.

כשאתה אומר לי בטלפון “חמש דקות אני בבית”, אני לוקחת אותך ברצינות, ומחממת את ארוחת הערב הטעימה שהכנתי בשבילך. תדאג בבקשה שהחמש לא יהפכו לחמישים. כן, אני יודעת, יש לפעמים פקקים בדרך. אבל גם אתה הרי יודע את זה. יכולת להתארגן מראש כדי לא לאחר, כי אם אמרת לי – אני בונה עליך.

תביט לי ישר בעיניים ואל תפזול הצידה. אל תשווה אותי לאחרות, לא בפה ולא בלב ואל תלטוש עיניים בזוגות או בבתים אחרים.

זכינו לחלקת האלוהים הקטנה והיפה שלנו. בעבודה משותפת ובאהבה גדולה נוכל להפוך אותה יחד לגן עדן.