תארו לעצמכם שקיבלתם הזדמנות לשיחה בארבע עיניים עם יחיא סינוואר.
כן, השטן שעומד בראש החמאס בעזה ואחראי לטבח האכזרי בשמחת תורה.
אתם יושבים איתו על כוס קפה ויש לכם הזדמנות להגיד לו כל מה שֶׁעַל ליבכם. מה תגידו?
– מה נגיד?! אתה צוחק עלי?! בזמן כזה לא צריך לדבר, אחי, צריך לעשות!
אני שופך לו את הקפה הרותח בפרצוף, דופק את הראש שלו ברצפה ואז חונק אותו לאט לאט עד שהכלב הזה נופח את נשימתו האחרונה.
אוקיי, תיארתי לעצמי שזה מה שתגיד ואני מבין אותך לגמרי.
ובכל זאת, אם כרגע מה שאמרת אינו אופציה. מה בכל אתה אומר לו?
– לא יודע. מה יש להגיד לנאצי כזה? אנחנו בכלל לא משדרים על אותו גל.
תשמע, אני מסכים איתך שמיליון שנות אור (או חושך) מפרידות בינינו.
ובכל זאת אגיד לך מה אני הייתי אומר לו:
“שומע, יחיא, אני יודע מה אתה חושב. כבר הרבה שנים אתה אומר לעצמך:
‘וואלה, איזה מטומטמים היאהוד. כשחטפתי את הסרטן בראש, אישפזו אותי על חשבונם, והרופאים הכי טובים שלהם עשו אותי בריא. הם לא דמיינו מה הם עוד הולכים לחטוף ממני…’.
ובכן, העלית נקודה, יחיא.
אבל אתה לא מדייק.
אנחנו לא מטומטמים.
אנחנו העם הכי חכם בעולם ויעידו על כך 212 פרסי הנובל שזכו בהם אנשים ממוצא יהודי.
אתה חייב להודות שזה די מַרְשִׁים, בפרט אם משווים ל-8 ערבים שגרפו את הפרס ואפס עגול של פלשתינאים.
בעוד אנחנו פיתחנו טכנולוגיה, תרופות ושלחנו לוויינים לחלל, אתם חפרתם מנהרות טרור מתחת האדמה והפרחתם בלוני נפץ.
בעוד אנחנו הקמנו מעצמה היי-טק גרעינית ובנינו מדינה משגשגת, אתם המשכתם להתמסכן ולהתקרבן ולזרוע הרס וחורבן.
אז מי פה המטומטם, תגיד אתה.
למה בכל זאת עשינו את השטות של לטפל במחלה שלך?
כנראה בגלל שתי המעלות שלנו, שהן גם נקודות התורפה שלנו.
אנחנו טובים ואנחנו רחמנים.
ומרוב שאנחנו טובים אנו נוטים להתבלבל ולחשוב שגם מי שעומד מולנו באמת רוצה שלום כמותנו, ומרוב שאנחנו רחמנים אנחנו חסים גם על האויב ומקווים שהוא יידע להעריך את החמלה שאנחנו מפגינים כלפיו.
בזה ללא ספק טעינו ובתום המלחמה נצטרך לעשות על כך חשבון נפש רציני.
אבל גם אתה, יחיא, טעית בגדול.
התפתית לאבחנה של ידידך נסראללה בנאום “קורי העכביש” שלו.
הוא טען שהחברה הישראלית רק נראית חזקה, אבל בעצם היא מפורדת ושברירית ובאיבחת חרב ניתן לשסע אותה.
יודע מה, אולי גם הבלאגן שהלך פה בשנה האחרונה עם כל הוויכוחים הפנימיים בינינו, חיזק אצלך את המחשבה שיש סיכוי להכריע אותנו.
אבל מה לעשות, יחיא, שהמציאות גם כן יש לה מה לומר. והשבועות האחרונים בהם עם ישראל התנער כמו אריה והחל לשאוג, ואילו אתה מתחבא חמישים מטר מתחת האדמה כמו חולדה, הראו לך כמה טעית.
וזה לא הכול, יחיא.
ישבת אצלנו בכלא 20 שנה אחרי שדנו אותך לארבעה מאסרי עולם על רצח פלשתינאים שחשדת בהם בשיתוף פעולה עם ישראל.
בהנאה סדיסטית הרגת אותם במו ידיך, וזכית ביושר לכינוי ‘הקצב מחאן יונס’.
מה שלא קלטת, יחיא, הוא שהדבר הטוב ביותר שפלשתיני יכול לעשות הוא לשתף פעולה עם ישראל.
כי זה החוק שאלוהים קבע: “ונברכו בך כל משפחות האדמה”.
העם היהודי נועד להביא ברכה לעולם. נקודה.
כל עַם שיסייע לו – יפרח ויצליח.
כל מי שיילחם בו – יימצא את עצמו במוקדם או במאוחר בפח הזבל של ההיסטוריה.
תסתכל רגע על עצמך.
אתה יושב עכשיו על כסאו של השייח חאג’ אמין אל חוסייני, המנהיג הערבי שנפגש עם היטלר והצטרף בחדווה לתוכניתו השטנית להשמדת היהודים.
שניהם חשבו לקבור אותנו חיים ולדרוך על חורבותינו.
סוף דבר ששניהם נמצאים עמוק באדמה, ועם ישראל חי ומשגשג בארץ מולדתו.
אתה זומם, יחיא, לנצל את ה’חולשה שלנו’ לחיי אדם ואת הדאגה העמוקה לכל יהודי שנמצא בשבי, כדי לסחוט אותנו ולהשיג שחרור מחבלים ואולי גם את הפסקת הלחימה תמורתם. כל-כך הפוך ממך, אדם המשתמש בבני עמו כמגן אנושי ומקריב נשים וילדים מאחיו בלי להניד עפעף.
ואינך מבין, יחיא, שהחולשה הזו נובעת ממקור הכוח שלנו.
אנחנו עם שבוחר בחיים ומאוהב בהם עד כלות.
כך שרדנו היסטוריה מדממת רצופת רדיפות, פוגרומים וגזירות שמד ויצאנו מנצחים.
כך קמנו מאפר הכבשנים ועלינו מחדש על במת ההיסטוריה.
ובמאבק בין החיים למוות, יחיא, בקרב בין האור לחושך, יש רק אפשרות אחת לְמָה שיקרה בסוף.
כן, זה עשוי לקחת עוד זמן, אבל אנחנו מצוידים בכל הנחישות, הגבורה והסבלנות הנדרשים כדי לוודא שהמקום הנמוך בו אתה נמצא עכשיו יהיה מקומך לתמיד.
כי עם הנצח, בסוף תמיד מנצח.
