שבע הטעויות הנפוצות ביותר בהלכות טהרת המשפחה / רעות והרב יוני לביא

מי שזכה לגדול בבית דתי למד מגיל צעיר מהי שבת ומה זו כשרות.

הלכות טהרת המשפחה, לעומת זאת, נותרו עבורו כסוד חתום עד החתונה.

בתקופה הלחוצה של האירוסין אומנם לימדו את החתן והכלה במהירות את ההלכות המרכזיות, אך פרטים חשובים בעלי משמעות קריטית נחסרו מהם.

מאחורי שאלות רבות שאנו מקבלים מסתתרות כמה ‘טעויות יסוד’ שחוזרות שוב ושוב, וגורמות להאריך שלא בצדק את זמן האיסור ולמעט את הזמן היקר בו בני הזוג מותרים בקרבה מליאה.

הנה שבע הנפוצות ביותר:

1. הפסק טהרה חייב להיעשות בסמוך לשקיעה
******************************************

נשים רבות ממתינות מלעשות את הבדיקה החשובה המוציאה מחזקת טומאה לטהרה עד סמוך לשקיעה.

אלא שפעמים רבות בגלל שהיו עסוקות באותה שעה עם הילדים, טרודות בעבודה (ובעיקר בימי החורף שהשקיעה מאוד מוקדמת), באמצע נסיעה וכדו’ – הן נזכרות מאוחר יותר: “אוי, שכחתי לעשות הפסק…”.

המשמעות היא דחיה של הבדיקה למחרת (בתקווה שמחר התקלה לא תקרה שוב…) ועיכוב הטבילה ביום נוסף.

האמת: הזמן המובחר להפסק טהרה הוא במהלך השעתיים וחצי הסמוכות לשקיעת החמה, אך הוא כשר גם אם נעשה מוקדם יותר ואפילו בבוקר.

ולכן: ברגע שברור לך שהוסת הסתיים – עשי הפסק. אם בסמוך לשקיעה תזכרי ותרצי לעשות הפסק נוסף – תבוא עלייך ברכה. אך לא כדאי לבנות רק על בדיקה ברגע האחרון ואז להצטער שהחמצנו יום.

(לנ”ל יש יוצא דופן נדיר של אישה שראתה רק יום אחד ופסקה בו ביום ועושה מיד הפסק, שאז יש הסוברים שההפסק חייב להיות סמוך לשקיעה).

2. “ראיתי פתאום כתם ונבהלתי אז הלכתי מהר לעשות בדיקה פנימית ועל העֵד היה דם…”
******************************************

נשים רבות מופתעות לגלות כתם (על הגוף, הבגד או בקינוח אחרי שירותים) בתקופת שבעה נקיים או בזמן הטהרה, וממהרות לעשות בדיקה פנימית כדי ‘לברר את מצבן’.

הבעיה היא שצעד כזה עלול לגרום להן להיאסר.

מדוע?

כי כתם אסור מדברי חכמים וצריך הצטרפות מיוחדת של תנאים כדי שיהיה אסור (גודל מסוים, צבע אוסר, על רקע לבן, על דבר המקבל טומאה, שלא ניתן לתלות שנגרם בגלל פצע וכדו’). מספיק שחסר אחד מהם והכתם יהיה טהור על פי ההלכה.

מה שאין כן אם האישה תעשה בעקבות כך בדיקה פנימית ותמצא אפילו נקודה אדומה קטנטנה על העֵד (=בד הבדיקה) יהיה קשה לטהר אותה כי בבדיקה פנימית חלים כללים אחרים של ‘דם’ בהרגשה שאסור מהתורה.

ולכן: אם נמצא כתם – אין לעשות בדיקה פנימית. אם אַתּ בתוך השבעה נקיים, מוטב לא לעשות בדיקה באותו היום אלא להמתין עד שמסתבר ששוב נקי בפנים ורק אז לבדוק.

3. “אני לא יודעת מה הדין. עדיף שנחמיר”
******************************************

יש תחומים בהם נכון לומר “המחמיר תבוא עליו ברכה”. טהרת המשפחה אינו אחד מהם!

החמרה בו מביאה להארכת זמן האיסור ופגיעה במצוות יקרות: מצוות ‘עוֹנָה’ דאורייתא, הוספת אהבה ודבקות בין איש לאשתו, פגיעה בסיכויי הכניסה להיריון כי הביוץ עשוי להתרחש בזמן שעוד אסורים, חשש לנפילות ועוד.

ולכן: בכל מקרה של ספק חשוב לברר ולשאול. פעמים רבות מתברר שמן הדין מותר להקל ולזכות בכך בקיום המצוות החשובות הנ”ל.

4. “אני לא מסוגלת לשאול רב בנושא כה אינטימי. זה ממש מביך…”
******************************************

כאשר יש צורך בריאותי הולכים לרופא שמסתכל ובודק, ובדומה לכך בענייני טהרה, כשיש ספק שואלים מומחה. רב מקבל שאלות רבות כאלו מידי יום ובוחן אותן בצורה עניינית על פי כללי ההלכה.

אפשר לשלוח את בן הזוג לשאול, וניתן לעשות זאת בצורה אנונימית ולהשאיר מעטפה עם עֵד הבדיקה בתיבת הדואר של הרב ומספר טלפון אליו ישלח הודעת תשובה.

אין מניעה לבחור רב שאתם יודעים שיש לו דרך ומסורת פסיקה שאינה מחמירה בנושאים הללו.

מי שנוח לה יותר לשאול אישה – יכולה להעביר את השאלה דרך הרבנית או לפנות לנשים שלמדו היטב את הנושאים הללו ועונות לנשים כדוגמת הקו של “יועצות הלכה”.

5. “בדקתי אבל העֵד לא היה נקי”
******************************************

אז מה?! עד לא צריך להיות נקי. הוא צריך להיות טהור. דהיינו, שאין עליו צבע שאוסר על פי ההלכה.

אצל נשים רבות ברוב המקרים העד לא נקי לגמרי כי בנרתיק קיימות הפרשות טבעיות. מה שחשוב הוא שלא יהיו בו גווני האדום והשחור האוסרים.

לכן: בכל מקרה שלא בטוחים האם הצבע שעל העד אסור, כדאי לשאול. הניסיון מלמד שבמעל 90% מהשאלות בעניני מראות התשובה היא שהם מותרים. עם הזמן לומדים לבד אילו גוונים מותרים, וצריך לשאול פחות.

6. “הוצאתי והסתכלתי על העד והוא היה נראה אדום אז אסרתי”
******************************************

כאשר העד רטוב, המפגש של קרני האור עם הלחלוחית עשוי לגרום לו להיראות אדום יותר ממה שהוא באמת. גם התאורה בשירותים (ובפרט אם היא צהובה) עלולה ליצור מצג שווא של אדמומית, וכך גם קירבה לבגד/מגבת אדומים וכדו’.

לכן: עצה טובה – המתינו כמה דקות עד שהעד יתייבש לגמרי ורק אז בחנו אותו באור לבן איכותי. הטוב ביותר: אור השמש (במקום מוצל). אם עכשיו לילה – כדאי להמתין עד הבוקר שלמחרת.

7. “אסור לדחות טבילה בשום מצב”
******************************************

יש עניין רב לא לדחות טבילה וכל יום בו בני הזוג מותרים בקרבה אינטימית הוא דבר יקר ערך. שווה להתאמץ לשם כך גם אם זה מצריך התארגנות מיוחדת, דחיית ביקורים משפחתיים, טבילה בליל שבת וכדו’.

בשעת הצורך אפשר למצוא בלניות שיהיו מוכנות לפתוח באופן מיוחד למישהי מקווה גם ב-12 בלילה (וראוי לתגמל אותה באופן אישי על כך!).

עם זאת, אם אחרי כל המאמצים הדבר לא מסתדר, מותר בהסכמה של שני בני הזוג לדחות את הטבילה.

גם כאשר מסיבה כלשהי (רפואית/נפשית/טכנית) בני הזוג לא יוכלו לקיים יחסים מלאים בליל טבילה – מוטב לא לדחות את הטבילה ולאפשר לבני הזוג להיות מותרים במגע.
******************************************

ושלושה טיפים חשובים לסיום:

א. לכתחילה ראוי לבדוק בכל יום משבעת הנקיים פעמיים: בבוקר ולפני השקיעה. אם יש קושי ניתן לבדוק פעם ביום, ובכל מקרה אין לוותר על שלוש בדיקות היסוד: הפסק טהרה, ראשון לנקיים, שביעי לנקיים (וכדאי מאוד גם אחת נוספת באמצע).

מי שחסרות לה שלוש הבדיקות הנ”ל – תשאל רב מה דינה.

עצה טובה: לקבוע בסלולאריתזכורת לבדוק כדי לא לשכוח.

ב. לפני בדיקת הפסק טהרה חשוב לעשות ניקוי פנימי טוב.

ניתן להשתמש במגבון, ויעיל אף יותר – בטוש במקלחת. אחרת, עלולים להימצא שיירי דם ישנים שיגרמו לפסול את הבדיקה שלא בצדק.

אם ההפסק לא יצא טהור, כדאי להמתין זמן מה לנקות שוב ולנסות בשנית.

ג. אם במהלך שבעת הנקיים מתחילים כתמים – אפשר לשים תחתונית ואז גם אם יימצא עליה כתם ניתן יהיה לנהוג כפי הדעות שהיא דבר שאינו מקבל טומאה והכתם עליה אינו אוסר.

שנזכה להרבות טהרה, אהבה ושמחה בין איש לאשתו!

רשמו: יועצת ההלכה רעות והרב יוני לביא