זו לא מצווה מהתורה, לא חובה מדברי חכמים, אבל הילדים לא מפספסים אותה בשום פנים ואופן. מדורת ל”ג בעומר.
יש שהתחילו מפסח, יש שהחמירו מפורים, להסתובב ולאסוף עצים וקרשים מכל הבא ליד כדי להקים מדורה שכמותה לא ראתה השכונה.
אלא שהפעילות הנמרצת הזו נוגעת בכמה סוגיות חינוכיות, שראוי לתת עליהן את הדעת ולדבר עליהן עם הילדים מבעוד מועד.
א. ילדים רבים, מתוך הדחף לאסוף עוד ועוד עצים, מגיעים גם למקומות פרטיים ולוקחים עצים מאתרי בניה וכדומה. הנזק הכלכלי לקבלנים הוא עצום. כדאי לדבר עם הילדים מה המקור לעצים שיהיו במדורה שלנו? ובכיוון אחר, האם אנחנו זוכרים להקפיד על שמירת הסביבה והטבע שברא ריבונו של עולם, ולא משחיתים עצים חיים כדי לקחת מהם ענפים למדורה?
גם בבחירת מיקום המדורה יש לחשוב על שיקולים כמו התחשבות בשכנים, בטיחות מאש, מניעת פגיעה בסביבה.
תחום נוסף הוא התוכן שאנחנו מכניסים למדורה. האם במוקד הערב תהיה האש, הבשר ותפוחי האדמה או שנצליח לשלב גם תוכן רוחני מתאים? האם לצד כל ההכנות הטכניות אנו דואגים גם לתוכן היותר מהותי של הערב הזה – החג של תורת הסוד? איך רשב”י היה מרגיש במדורה שלנו?
ושאלה אחרונה ולא פחות חשובה: את מי משתפים בעשיית המדורה ואת מי לא? האם יש תופעות של ילדים שאנו מצרפים אלינו, וילדים פחות “מקובלים” שנדחים הצידה?
הערב הזו הוא הזדמנות מיוחדת לחבר בין לבבות, להתגבר על המחיצות ולקרב במיוחד כאלו שזקוקים לכך (וכמובן שיש בכך גם תיקון לחטא של “לא נהגו כבוד זה בזה” הנוגע לימים אלו ממש).
ליל ל”ג בעומר זו הזדמנות פז להעביר הרבה ערכים חינוכיים, אם רק ניתן על כך הדעת ונתכונן לדברים מבעוד מועד.
*הופק באולפני ערוץ 7.
