לִהְיוֹת כְּמוֹ עֵץ זֶה לִהְיוֹת סַבְלָנִי. זֶה לְהָבִין שֶׁדְּבָרִים גְּדוֹלִים לֹא קוֹרִים כְּהֶרֶף עַיִן אֶלָּא מִתְפַּתְּחִים לְאַט לְאַט.
לִהְיוֹת כְּמוֹ עֵץ זֶה לְהָבִין שֶׁמַּשְׁבְּרִים הֵם חֵלֶק מֵהַחַיִּים, וּכְדֵי שֶׁמֵּהַגַּרְעִין הַקָּטָן יִבְקַע שֹׁרֶשׁ וְיִצְמַח גִּבְעוֹל הוּא חַיָּב לְהִטָּמֵן בָּאֲדָמָה וּלְהִתְפָּרֵק. בְּלִי זֶה הוּא יִשָּׁאֵר קָטָן וְסָגוּר וְלֹא יְמַמֵּשׁ אֶת הַפּוֹטֶנְצְיָאל שֶׁלּוֹ.
לִהְיוֹת כְּמוֹ עֵץ זֶה לֹא לְהִתְעַסֵּק בַּשְּׁאֵלָה – “מָה יִהְיֶה?” וְ”מָתַי כְּבָר יַגִּיעַ הַסּוֹף?”, אֶלָּא לְהִתְרַכֵּז בְּלִצְמֹחַ בְּלִי לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹנוֹת וּבְלִי לִמְדֹּד תּוֹצָאוֹת.
לִהְיוֹת כְּמוֹ עֵץ זֶה לִהְיוֹת מְחֻבָּר אֶל הַשָּׁרָשִׁים שֶׁלְּךָ וְלִינֹק מֵהֶם.
לִהְיוֹת כְּמוֹ עֵץ זֶה לְהָרִים רֹאשׁ אֶל הַשָּׁמַיִם וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְשֶׁפַע שֶׁיַּגִּיעַ מִלְּמַעְלָה.
לִהְיוֹת כְּמוֹ עֵץ זֶה לֹא לִפְזֹל הַצִּדָּה אֶל הָעֵצִים הָאֲחֵרִים וְלִבְחֹן אֶת עַצְמְךָ בְּיַחַס אֲלֵיהֶם. זֶה לִזְכֹּר שֶׁאֵין עוֹד עֵץ כָּמוֹךָ בָּעוֹלָם וְאַתָּה לֹא נִמְצָא בְּתַחֲרוּת עִם אַף אֶחָד אֶלָּא רַק עִם עַצְמְךָ.
לִהְיוֹת כְּמוֹ עֵץ זֶה לְהוֹצִיא פֵּרוֹת שֶׁיַּמְתִּיקוּ לַאֲחֵרִים אֶת הַיּוֹם, בְּלִי לְהִתְחַשְׁבֵּן הַאִם זֶה מִשְׁתַּלֵּם לְךָ וּמָה תְּקַבֵּל מֵהֶם בִּתְמוּרָה.
לִהְיוֹת כְּמוֹ עֵץ זֶה לְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ מַלְאָךְ מִלְּמַעְלָה שֶׁקּוֹרֵא לְךָ “גְּדָל” וְשֶׁגַּם אִם כָּרֶגַע אַתָּה קָטָן וְכוֹחוֹתֶיךָ מֻגְבָּלִים, אַתָּה מְסֻגָּל לְהַגִּיעַ רָחוֹק וְגָבוֹהַּ.
ט”ו בִּשְׁבָט שָׂמֵחַ!
