עשרה רעיונות בדרך לחופה

מאות אלפי רווקים מנסים למצוא את שאהבה נפשם. האם יש לנו דרך לעזור להם?
עשרה צעדים לצאת מהבוץ - הרב יוני לביא

אם תשאלו את ביבי מה האתגר הגדול של ישראל היום, הוא יגיד בלי להתלבט: הגרעין האיראני.

אחרים ידברו על אובדן הזהות או יוקר המחיר, יש שצביעו על ערעור הלכידות החברתית או על איכות הסביבה.

אף אחד לא יגיד מילה על הרווקות המאוחרת.

אבל בלי להרגיש קרה פה משהו:

אם בשנות השבעים גיל הנשואים הממוצע בישראל היה 22 לנשים ו-25 לגברים, מאז הוא עלה בארבע שנים בממוצע: 26 לנשים ו-29 לגברים.

רק בציבור הדתי לאומי יש כחמישים אלף רווקים/ות בגילאי 25-40. אנשים איכותיים ומקסימים שרוצים מאוד למצוא אהבה ולהקים בית, ובכל זאת ילכו לישון גם הלילה לבד.

בואו נעזוב כרגע את הניתוחים המלומדים למה זה קורה וממה הכול נובע.

נדבר, תכל’ס, כחברה מה אנחנו יכולים לעשות כדי להקל על המצוקה של מאות אלפי אנשים נהדרים שליבם מצולק משנים ממושכת של חיפוש, תסכול ואכזבה,

מה אנחנו יכולים לשנות בתפיסה או בהתנהלות כדי להזיז קצת את עגלת הדייטים המתבוססת בבוץ.

אז הנה עשרה רעיונות שנמצאים לגמרי בהישג יד:

1. להפסיק להתייחס אליהם כרווקים. הם קודם כל בני אדם.

מספרים על רווק שהסתובב בהלוויה כשחיוך מאוזן לאוזן מרוח על פניו. כשהנוכחים התפלאו על מה השמחה הגדולה, הסביר: סוף סוף אני מגיע לאירוע שלא כולם מאחלים לי ‘בקרוב אצלך’.

לא מעט רווקים מתלוננים שבמקום להתעניין איך הולך להם בעבודה, האם הם מרוצים מהרכב החדש שקנו או מתפעלים מהבגד או התסרוקת חדשה שלהם, שואלים אותם רק על דבר אחד: “נו, יש לְךָ מישהי?”, “משהו מתבשל אֶצְלֵךְ?”.

‘די! אל תצמצמו את מרחב החיים שלנו לשאלה יחידה: האם אנחנו כבר נשואים?’.

2. להיות רגישים ברגעי ה’ביחד’

שבתות, חגים ואירועים משפחתיים הם זמנים משמחים עבור חלקנו ועצובים עבור אחרים.

סיפרה לי גרושה צעירה (בת 25):

בליל הסדר כל המשפחה התארחה אצל ההורים. אני נאלצתי לוותר על חדרי לטובת אחותי הצעירה שהשתכנה שם עם בעלה והתינוק שלהם. עבורי הניחו מזרן בסלון. מבחינתם היה מובן מאליו שאני צריכה לוותר להם ואפילו תודה לא אמרו לי. הרבה מרור הרגשתי בלב באותו לילה…”.

המינימום שנוכל לעשות הוא להתנהל במקסימום רגישות ובחוכמה בזמנים המשפחתיים.

3. זריזין מקדימין למצוות!

ככל ששנות הרווקות מתקדמות – נעשה קשה יותר להתחתן. המחקרים מראים שמי שיהיה רווק בגיל 30, יש סיכוי של חמישים אחוז שימצא את עצמו רווק גם בגיל 40.

יש לעודד את המגמה להתחתן בגיל צעיר. כמובן, זה לא מתאים לכל אחד ויש לכך גם מחירים (למשל, הצורך לשלב לימודים,צבא ובניית זוגיות בו בזמן), אבל עדיין יש יתרונות רבים מאוד בנישואים בתחילת שנות העשרים.

אז אולי “בן 18 לחופה” (אבות ה,כא) זה קצת מוקדם בימינו, אבל לא כדאי להתרחק ביותר מידי שנים מהגיל הזה.

4. להיות שדכן? כל אחד יכול!

לא צריך בשביל זה תואר ראשון ואפילו לא תעודת בגרות. כל אחד עם קצת שכל ישר, אינטואציה בריאה ונכונות להשקיע – יכול לשדך.

5. לא מספיק להציע. חשוב ללוות

דייטים נכשלים רק בגלל חוסר התאמה? ממש לא. רבים מאוד נופלים בגלל התנהלות לא נכונה, פחדים, בלבולים. אדם מתאים שהיה מלווה, מחזק, מעודד ומייעץ – היה מצליח לעזור לזוגות רבים להתגבר על המכשולים ולהגיע אל החופה.

לעיתים השדכן עצמו מתאים ללוות, ויש מקרים בהם נכון יותר לפנות לאיש מקצוע שייתן הכוונה נכונה.

אני נדהם כל פעם מחדש לראות רווקים שכשכואבת להם השן הם רצים לרופא שיניים וכל רעש מהמנוע יקפיץ אותם אל המוסך, אבל עשר שנים הם כבר בפגישות ולא העלו בדעתם פעם אחת ששווה לקבוע דייט עם יועץ זוגי כדי לנתח – למה זה לא עובד?

6. לא חוכמה לדאוג רק ל’כוכבים’

כשמציעים שידוך הכי נוח ללכת על היפים והמוצלחים. כיף ‘לשווק’ אותם וקל למצוא להם התאמות. התוצאה היא שהם מוצפים בהצעות, ולעומתם אחרים, קצת פחות ‘נוצצים’, מתייבשים במדבר ונותרים בלי כלום.

קבלו טיפ: הרבה יותר קל לחתן את החבר’ה ה’רגילים’ וה’ממוצעים’ מאשר את הכוכבים הגדולים (והמתוסבכים). בואו לא נשכח אותם.

7. כמה עולה חתונה?

כשאשתי ואני התחתנו מנה עלתה 15 דולר. אתם לא רוצים לדעת כמה היא עולה היום… נוצרה נורמה יוקרתית להחריד של אירועים מפוארים שלאדם הממוצע קשה לממן מבלי לקרוס כלכלית. יש צורך במהלך ציבורי של הוזלת עלויות (זה נושא למאמר נפרד) כדי שהקמת בית בישראל לא תחייב למכור כליה ולהיכנס לחובות עתק.

8. תגמול הוגן לשדכנים

סליחה שאני אומר אבל קרש לחלות או כיסוי לפלטה זה פשוט מעליב. קיבלתם ממישהו את המתנה הכי יקרה בעולם – הוא הכיר לכם את בחיר/ת ליבכם, למה אתם מתקמצנים כשמגיע הרגע להוקיר לו תודה?

בציבור החרדי מקובל לתת אלף דולר מכל צד על שידוך שנסגר. אין ספק שאם זוג צעיר היה יודע שכל שידוך שהם סוגרים לחברים שלהם, יסדר להם עוד חודש שכירות, היתה להם הרבה יותר מוטיבציה להשקיע בזה.

9. לא לשכוח את פרק ב’!

אנחנו רגילים לחשוב על הרווקים/ות. מה לגבי אלו שכבר היו פעם בזוגיות אבל איבדו אותה? הלב שלהם משתוקק בכאב למלא את החלל שנוצר. האם אנחנו זוכרים גם הגרושים/ות ואת האלמנים/ות?

10. להתפלל על זה

לפני 1900 שנה החליט רבן גמליאל על שינוי נועז בתפילת שמונה עשרה וקבע בה ברכה נוספת (“ולמלשינים”). מי יודע, אם הוא היה חי היום, אולי היה מוסיף את הברכה העשרים – “על הרווקים”.

ובינתיים, בואו לא נחכה לאף אחד: נוסיף כל יום בתפילה בקשה כללית על מחפשי זוגיות ותחנונים ספציפיים על אלו שאנחנו מכירים מקרוב ומייחלים שימצאו במהרה את שאהבה נפשם.

******************************

אלו היו 10 דברים קטנים שיכולים לקרב אותנו אל השינוי הגדול שאנחנו מייחלים אליו.

ומה דעתכם? האם יש עוד משהו שאתם הייתם מוסיפים?

עשרה צעדים לצאת מהבוץ - הרב יוני לביא

כתבו תגובה

רוצים לא לפספס את התכנים והסרטונים החדשים?


הצטרפו לקהילת ‘מילה טובה’ וקבלו פעם בשבוע חינם
 את הניוזלטר שלנו עם מענה על השאלות הכי בוערות
סרטוני השראה וכלים מעולים לחיים:

דילוג לתוכן