שו”ת תשעת הימים וצום ט´ באב

* אם הבנתי נכון, התחלנו בכמה מנהגי אבלות ביז’ בתמוז, אבל עכשיו כשמגיע ראש חודש אב יש עליית מדריגה?

נכון. במשנה (תענית כו,ב) נאמר: “משנכנס אב ממעטים בשמחה”. אלו הם ימים של אבלות וצער על האסון הגדול של חורבן המקדש וירושלים. לכן לא מקיימים בהם אירועים משמחים כמו טיולים, נופש במלון, מסיבות וכדו’.

נהגו להימנע מאכילת בשר ושתיית יין: האשכנזים – כל תשעת הימים, הספרדים – מאחרי ראש-חודש.

התימנים לא החמירו בזה ונמנעים מבשר ויין רק בסעודה המפסקת של ערב הצום.

* אוקיי, אז אסור בשר, מה לגבי עוף ודגים?

דגים מותר, אבל עוף אסור כמו בשר, ונהגו להחמיר גם בתבשיל שהתבשל עם בשר (למשל, תפו”א או אורז שהיו בסיר עם הבשר, כי יש בהם את טעם הבשר). אך אין בעיה לבשל מאכל פרווה בסיר בשרי נקי.

מי שקצת חולה, אישה מניקה או יולדת בחודש הראשון אחר הלידה, שבשר יכול לחזק אותם – יכולים לאוכלו.

מיץ ענבים אסור כמו יין, אך אם הכינו עוגה ועירבו בה יין ולא ניכר טעמו – מותר.

יש לחנך להימנעות מאכילת בשר לילדים החל מגיל 6, ויש מקלים לאסור רק מגיל 9 ומעלה שמתחילים להבין יותר את משמעות האבלות.

* הרב, תמיד נשאר לנו אחרי שבת מלא אוכל בשרי שאנחנו אוכלים במהלך השבוע. מה נעשה הפעם?

בשבתות של תשעת הימים אין מנהגי אבלות ואוכלים בהם בשר ויין ללא הגבלה, ואפילו כשתשעה באב עצמו חל בשבת ונדחה למוצ”ש אוכלים ושותים בה כרגיל.

לגבי אוכל בשרי שנשאר אחרי שבת: היו מן הפוסקים שהקלו בזה והיו שהחמירו. נראה שהיום שאפשר בקלות להקפיא ולשמור להמשך בלי לזרוק ולעשות “בל תשחית” – אין להקל בזה.

לגבי יין ההבדלה – הספרדים נהגו לשתותו, והאשכנזים לתת לילד קטן שעוד לא מבין את משמעות האבל על ירושלים. ואם אין ילד – ישתה המבדיל.

* מה יעשה מי שמגיע לגיל מצוות בדיוק בימים האלו או שנולד לו בן וצריך לעשות ברית?

מותר לחגוג בר מצווה ביום הגיעו למצוות וכן ברית מילה או פדיון הבן. כיוון שזו סעודת מצווה אפשר לאכול בשר ולשתות יין, ונחלקו המנהגים כמה אנשים אפשר להזמין לסעודות האלו.

* אמא שלי אוהבת כל שנה לעשות חידוש ושיפוץ לבית שלנו. מותר לסייד ולעשות שיפוצים בתקופה הזו?

אם משהו בבית התקלקל (למשל, יש נזילה או נשבר התריס) מותר לתקנם. אך דברים שמטרתם שיפוץ לתוספת נוי והרווחה, יש לדחות לאחר תשעת הימים. אין לנטוע גינה חדשה לנוי, אך אפשר לתחזק ולהמשיך את הטיפול השוטף בגינה.

קניות של בגדים, צעצועים ורהיטים – גם כאלו שלא מברכים עליהם שהחיינו – יש להימנע בימים האלו. בדברים קטנים וזולים יש להקל, וכן בתשמישי קדושה וספרי קודש.

* שמעתי שאסור לכבס בגדים בתשעת הימים. אז מה נלבש בגדים מלוכלכים ומסריחים?!

חס וחלילה. העניין הוא כזה – חכמים אסרו לכבס או ללבוש בגדים מכובסים ונקיים (וכל שכן חדשים) בימים אלו (האשכנזים מר”ח אב, והספרדים רק משבוע שחל בו תשעה באב), והוא הדין לשימוש במצעים, מפות ומגבות מכובסות. מה שכדאי לעשות הוא להכין מראש, עוד לפני זמן האיסור, כמה בגדים, וללבוש אותם כל בגד כשעה כדי שייחשב כבר כ”משומש” ואז לא תהיה בעיה ללובשו שוב במהלך תשעת הימים. לשבת מותר ללבוש בגדים נקיים ומכובסים. לבנים וגרביים כיוון שרגילים להחליפם לעיתים מזומנות מסיבות היגייניות – מותר ללבוש מכובסים גם בתשעת הימים. בגדים של ילדים קטנים שרגילים להתלכלך ולהחליף לעיתים קרובות – מותר לכבס.

* זה נכון שאסור להתרחץ בימים האלו?! זה נשמע לי ממש בלתי אפשרי עם הקיץ החם שלנו…

בעבר המנהג היה להימנע מרחיצה של תענוג בתשעת הימים (מנהג אשכנז) או לפחות בשבוע שחל בו (מנהג ספרד). כיום הרגלי הניקיון והרחיצה השתנו. אם בעבר לא היו מים זורמים בבתים, ורחצה הייתה אירוע מיוחד של תענוג ופינוק שלא נעשה באופן יומיומי, היום אנחנו במציאות אחרת לגמרי. רחצה היא עניין שגרתי יומי כמו צחצוח שיניים. יש כאלו שעבורם וויתור על מקלחת יוצר חוסר נעימות מאוד גדול. לכן, מי שנגרם לו מכך צער רשאי להתקלח במים פושרים באופן קצר וענייני, כשהמטרה היא הניקיון והסרת הזיעה ולא התענוג.

* אני ספרדי. אמרת קודם שיש דברים (כמו לא להסתפר או לכבס) שהספרדים נהגו בהם רק בשבוע שחל בו תשעה באב. אז בשנה שהצום יוצא ביום ראשון זה אומר בעצם שאין בכלל את האיסורים האלו?

אם ט’ באב יוצא ביום ראשון – באמת אין באותה שנה דין “שבוע שחל בו”.

כאשר ט’ באב יוצא בשבת והצום נדחה ליום ראשון נחלקו הפוסקים האם יהיה בשבוע שלפני כן דין “שבוע שחל בו”, או שכיוון שהצום נדחה ליום ראשון אין באותה שנה כלל “דין שבוע שחל בו”. ניתן להקל בזה ולכבס בכל אותו שבוע שלפני ט’ באב, אך לגבי גילוח ראוי להחמיר ולא להתגלח בשבוע שלפני כדי להיכנס לתשעה באב כשסימן האבלות ניכר על הפנים.

* אני מבין שסעודה מפסקת של ערב תשעה באב שונה מסעודה מפסקת של צומות אחרים?

נכון, תמיד אוכלים סעודה רצינית לפני הצום, אך כאן כיוון שהאבלות כבר בעיצומה והיא רק הולכת ומתגברת נהגו לאכול אחרי חצות היום סעודה משביעה, וסמוך לצום לאכול את הסעודה המפסקת. הכלל המרכזי שלה הוא שלא אוכלים בה שני תבשילים אלא פת עם תבשיל אחד (ביצה/אורז וכדו’). פירות וירקות חיים ומוצרי חלב אפשר ללא הגבלה. אוכלים בישיבה על הארץ כל אחד בנפרד.

* מבחינת מה שאסור בו צום תשעה באב דומה בעצם לצום של יום הכיפורים?

הוא דומה בזה שגם בו יש את חמשת העינויים – אכילה, שתיה, רחיצה, סיכה (הערה: מותר לשים דיאודורנט כנגד ריח רע) ותשמיש המיטה, והם מתחילים כבר מהערב.

הוא קל בזה שחולים פטורים ממנו, גם כאשר לא מדובר בפיקוח נפש, וחמור בכך שיש בו מנהגי אבלות שלא קיימים ביום כיפור, למשל: לשבת על הארץ או על שרפרף נמוך ולא לומר ‘שלום’ לאנשים.

כמו כן בתשעה באב אין ללמוד תורה כי “פיקודי ה’ ישרים משמחי-לב”. מותר ללמוד בו דברים העוסקים באבלות וחורבן או לקרוא ספרי היסטוריה על הגלות והצרות שעברו על עם ישראל. השיטה של “להעביר” את הצום בצפייה בסרטים ובקריאת עיתונים וספרי מתח – בעייתית, וגורמת לאדם להסיח דעתו מהאבלות של היום.

בתפילת שמונה עשרה מוסיפים “עננו” ו”נחם” (ואם שכח – לא חוזר), יש קריאה מיוחדת בתורה והפטרה. בערב קוראים מגילת איכה, ובערב ובבוקר אומרים קינות. לא אומרים תחנון. טלית ותפילין שמים רק במנחה ולא בשחרית

* כשתשעה באב יוצא בשבת. מה זה אומר לגבי הצום? האם בשבת יש מנהגי אבלות?

בשבת מתנהגים כרגיל, אוכלים בשר ושותים יין (לדעת הרמ”א יש להקפיד עדיין על אבלות שבצינעה, כלומר, תשמיש המיטה), אך את סעודה שלישית מקפידים לסיים עד השקיעה. מאותו רגע ועד צאת הכוכבים זהו זמן ביניים שבו לא אוכלים אך גם לא נוהגים מנהגי אבלות.

כשמגיע זמן צאת שבת אומרים “ברוך המבדיל בין קודש לחול”, מחליפים לבגדי חול ולנעליים מתאימות, והולכים לבית הכנסת. בתפילת ערבית אומרים “אתה חוננתנו” ולאחריה נהגו לברך על נר “בורא מאורי האש”. את ההבדלה על הכוס משאירים למוצאי הצום שאז מברכים שתי ברכות: על “הגפן” ו”המבדיל” (ללא בשמים).

* ברגע שיצא הצום הכול מותר – בשר, יין, להסתפר, מוזיקה וכו’? כבר קשה לי לחכות…

בזמן החורבן כבשו הבבלים את בית המקדש בז’ באב, ובתשעה באב לפנות ערב הציתו בו את האש. כך הלך ונשרף כל יום עשירי באב. את הצום בחרו חכמים לקבוע דווקא בתשיעי כי בו התחילה השריפה, אך כיוון שרובה התרחשה בעשירי נהגו שלא לאכול בשר ויין – לספרדים כל יום עשירי ולאשכנזים עד חצות היום, ויש מנהגים שונים באשר לרחיצה, גילוח וכביסה.

בשנה שהצום נדחה משבת ליום ראשון ויוצא בעצם בעשירי באב – מותר להתגלח, להסתפר ולכבס מיד במוצאי הצום, אך לגבי בשר ויין ראוי להמתין עד למחרת.

“כל המתאבל על ירושלים – זוכה ורואה בשמחתה”.

שנזכה עוד השנה לתשועה באב ולבניין בית המקדש במהרה בימינו. אמן.

* ההלכות מבוססות על שו”ע ורמ”א סי’ תקמ”ט עד תקנ”ט, מ”ב, כה”ח, פסקי תשובות והרבה מפניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד.

_______________________________________________

מספרים כי הקיסר הצרפתי, נפוליאון, הזדמן באחד ממסעות הכיבוש שלו לקהילה יהודית אחת. כאשר ראה כי כל הקהילה יושבת על הארץ וממררת בבכי, ניגש נפוליאון לאחד מהזקנים ושאל מדוע הם בוכים. הסביר לו אותו זקן כי ביום הזה גלינו מארצינו וחרב בית מקדשינו. ‘מתי זה היה?’ תמה הקיסר, ‘לא עדכנו אותי על זה’. ‘היום, לפני אלף ושמונה מאות שנה’, השיב לו הזקן. נפוליאון שהיה מופתע מתשובתו של אותו זקן פתח ואמר: עם שלא ששכח את ארצו ועברו עוד ישוב למקומו’.

לקריאה נוספת: האם ג’ק יימלט מן החדר

להאזנה – שיחה לנוער לימי בין המיצרים: מה איכפת לי שאין בית מקדש?

* רוצים לקבל קבוע חומרים ועדכונים מהרב יוני לביא?😏 https://did.li/NpF5q