“אני לא מבינה את המחלוקות המטורפות האלו בין הרבנים
. כאלו דיבורים חריפים ואפילו קריאה להחרים ספרים של רב מסוים רק בגלל שדעתו לא נראית.
מה נסגר?! הרי יש לנו אמונה אחת ותורה אחת. למה וויכוחים בין רבנים צריכים להפוך לכאלו מלחמות?!”
***************************************
שלום לך.
בואי נעשה סדר:
א. למה יש מחלוקות בין רבנים? זו שאלה מעניינת. בפרט אחרי שראינו שכל אנשי הצבא תמיד מסכימים, כל הרופאים תמימי דעים וכל הכלכלנים מחזיקים בדעה אחת. משום מה רק בין הרבנים יש חילוקי דעות…
וברצינות – למה יש מחלוקות בתורה?כיוון שהתורה היא ‘תורת חיים’ והחיים הם דבר מורכב. יש בהם צדדים שונים ושיקולים שונים, וברור שהדבר יתבטא בדעות שונות בהלכה.
נוסף על כך, יש גם הבדל בין האנשים. ירמיהו הנביא אינו כמו יחזקאל, ושניהם שונים מחבקוק. כל אחד מהם האיר לעולם את הנבואה מזווית שונה ובסגנון שונה. כך גם אצל תלמידי חכמים שהמפגש שלהם עם התורה מאיר בשלל אורות ו”אלו ואלו דברי אלוהים חיים” (עירובין יג,ב).
ב. האם יש במחלוקות רבנים להט מיוחד שאין במחלוקות אחרות?
איני יודע, אך גם אם כן אפשר להבין את זה. העולם האקדמי מתאפיין בקרירות אינטלקטואלית. עולם התורה, לעומת זאת, מלא בחיות ותסיסה כי עוסקים בדבר החשוב לנו מכל. “כי הם חיינו ואורך ימינו”.
ג. האם מחלוקות בהלכה צריכות להפוך ליריבות אישית?
בוודאי שלא. המשנה במסכת יבמות מספרת על בית שמאי ובית הלל שהיו ביניהם מחלוקות כבדות בהלכה ולמרות זאת “לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי” (א,ד).
ד. האם תמיד כך היה בפועל?
לצערנו לא. והיו מחלוקות שהתדרדרו למאבק אישי וחרמות, אך הם היו היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל.
אחת הסיבות לכך הייתה בחישה של כל מיני עסקנים שהקיפו גדולי תורה והיה להם אינטרס להחריף את הוויכוח ההלכתי ולהרחיב אותו למחוזות נוספים. אם לאלישע הנביא היה צמוד גיחזי אחד, בהיסטוריה פגשנו שפע של ‘גיחזים’ מעוררי מדנים.
ה. האם ויכוח הלכתי הוא עילה להוציא ספרים של רב מסוים מבית המדרש?
אם מדובר באדם מקולקל ומושחת – אין הצדקה להחזיק את כתביו בארון לצד ספרי הקודש.
אבל אם מדובר ברב ירא שמים שיש מחלוקת על פסיקות מסוימות שלו, יש להתנהל כפי שאנו רגילים בבית המדרש – לערוך מולו משא ומתן הלכתי, להביא ראיות, להתווכח ומתוך כך תתברר ההלכה.
ו. מה תפקידנו כאנשים פשוטים כשאנחנו נתקלים במחלוקות עזות בין רבנים?
א. כבוד לכל תלמיד חכם מכל בית מדרש שהוא.
ב. באופן אישי לקיים את עצת חז”ל “עשה לך רב” (אבות א,ו) ולבחור רב שאנו מזדהים עם דרכו ופסיקתו וללכת בעקבותיו.
