דברי פתיחה למורים לתחילת השנה

כמה דברים מחכימים ומעוררי השראה שכתב שר החינוך לשעבר, הרב שי פירון, למורים לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה

מורים יקרים,

גיבורי התרבות,

מעצבי העתיד,

שומרי חותם הזהות הישראלית,

אהוביי,

עוד שבוע מתחילים. כמה עצות, איחולים, ברכות, לכולנו.

1. אהבה. הכל מתחיל באהבה. מורה הוא מי שאוהב את תלמידיו. אוהב באמת. רואה את הטוב שבו. מורה הוא מי שנותן תחושה: אני כאן בשבילך. מורה הוא מי שתלמידו חש במחיצתו ביטחון. תחושה עמוקה: יש לי על מי לסמוך. אהבה ללא תנאי. גם בכישלונות וגם בהצלחות.

2. הקשבה. מורה הוא מי שיודע להקשיב. למילים, ולמילים שבין המילים. להקשיב, כדי לזהות מצוקה, קריאה לעזרה, סקרנות ותחומי עניין.

3. ראיה. מורה הוא מי שרואה. עצב ושמחה, דאגה ונינוחות. אל תפסיקו לרגע להתבונן בהם. וגם…מה הם לובשים? לא החליפו בגדים כמה ימים?! סנדלים בחורף?! תיק קרוע ביום הראשון ללימודים?! הביאו אוכל מהבית?!. תתבוננו – עם מי הם מדברים בהפסקה?! יש להם חברים?! איזה מילים גורמים להם לזוע באי נוחות על הכיסא? מה 'מרגיז' אותם?

תסתכלו להם בעיניים. כשאתם מדברים, עשו זאת פנים אל מול פנים. תנו לעיניים שלכם להיפגש. עטפו אותם עם העיניים. תנו להם לשלוח קרן לייזר של אור פנימי. ממכם – אליהם, וחזרה.

4. אמונה.  האמינו בהם. אם רק נזהה את נקודת המצוינות האישית של כל אחד. אם רק נחלץ מכל אחד את הסיפור האישי שלו, את ה'דבר' שגורם לו להיות הכי טוב, לספר את סיפר חייו. אל תוותרו על ילד אחד! ולעולם אל תנסו לפעול בקריטריונים שוויוניים. בחינוך, אין דבר יותר לא שווה משוויון. כל אחד הוא עולם, לכל אחד סיפור משלו. האמינו בסיפור שלו. לא בסיפור שלכם. אל תשליכו עליו את סיפור חייכם.

5. אל תזלזלו, אל תהיו ציניים – לפעמים אנחנו – ללא כוונה רעה – כדי לעורר את השיעור, מספרים בדיחה, 'על חשבון' משהו, הערה שנונה, הערה שנתפסת כפגיעה. הבדיחה לא הובנה, והילד נאטם. לשנה שלמה. איבד אמון. או כשתלמיד מספר על מצוקה, ואנחנו מזלזלים, אומרים 'נו באמת', אבל לו קשה! מי אנחנו שנאמר – 'לא זה לא קשה'. לשקול תגובות, לתת מקום גם לשמחה וגם למצוקה.

6. לדייק – לא להגזים לשום כיוון. לא לשבח יותר מדי כשלא צריך, לא 'להתפוצץ' מאושר על תשובה ולא לנזוף על דבר פעוט כאילו עומדת לפרוץ מלחמת עולם. דייקו את התגובות. ותנו תחושה שאתם 'עומדים מאחוריהם', כדי שלמילה שלכם יהיה ערך ומשקל.

7. אהבה לא באה על חשבון מצוינות – אהבה, הקשבה, ראיה ואמונה לא באות במקום כמיהה למצוינות. לניצול החלום ללמוד ברמה הגבוהה ביותר, לרצון להעמיק, לא לוותר לתלמיד על היכולת להביא כישרונותיו לידי ביטוי. מי שאוהב, לא מוותר. מי שאוהב, לא נותן לאחר לשקוע בבינוניות.

 8. מורה לא מפחד – מורה טוב מביע עמדה. בכל נושא. בכבוד, אבל בביטחון. דברו על ערכים, על אמונות ודעות. אל תהססו לדבר על סוגיות טעונות. חינוך לא יכול להיות מפלסטיק… חינוך לא יכול להיות מתקתק. חינוך הוא גם פעולה כירורגית, כואבת, שצריכה ללמד לבחור בין טוב לרע. לבית הספר באים בראש ובראשונה כדי ללמוד להיות בני אדם! אנגלית תנ"ך מתמטיקה ומדעים הם רק האמצעי. התכלית היא להיות אדם.

9. למורה יש עולם משלו – לרגע אל תפסיקו לפתח את עצמכם בתחומים אחרים. ושימו גבול ברור. מתי אתם של המשפחה. ואל תתנו לתלמידים ולהורים לדבר אליכם לא יפה. למלאך – ולכל אדם – מדברים בנימוס. וכשאתם עם הילדים הפרטיים שלכם – היו איתם. 'העולם' לא יודע עד כמה אתם עובדים 24/7, עד כמה אתם מוקפים בשליחות החינוכית יום ולילה. תלמיד זקוק למורה עם גבולות.

10. מקצועיות – מורה טוב לא מזלזל בעצמו. לא מגיע לא מוכן, נותן תחושה שהוא עומד מאחורי המילים שלו, שהוא יודע על מה הוא מדבר, מעודכן.

זהו, יקרים שלי. כמה מילים לפתיחת השנה. השבוע, לשמחתי אפגוש אלפים בימי ההערכות….בכל יום כמה חדרי מורים. מבחינתי, אלה רגעים מרגשים. לראות את הברק בעיניים, את הצפיה הדרוכה ליום הראשון, את הרגע שבו תפגשו את התלמידים.

אני רואה אתכם. אני שמח בכם. גאה בכם.

יודע שיש מי שמופקד על הדור הבא,

מתוך מחויבות עמוקה.

שנה משמעותית,

שי

 

לקריאה נוספת – בסך הכול מורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *