ישראל אומרת תודה!

הם התכנסו שם כולם באירוע מרגש שקורה פעם בשבעים שנה. התקבצו ביחד כדי לחגוג ולשמוח איתה ביום הולדתה. לסיום ביקשו ממנה לומר כמה מילים מן הלב. קבלו בבקשה, את כלת השמחה – את מדינת ישראל!

חברים יקרים ואהובים, אורחים שבאו מרחוק ומקרוב, שלום לכולכם!

יום הולדת הוא זמן מיוחד.

זמן למחשבות והרהורים על העבר, וזמן לתוכניות וחלומות על העתיד.

אבל בעיקר יום הולדת הוא זמן לומר בו – תודה!

תודה לכל מי שבזכותו הגעתי לרגע הגדול הזה.

כי גם עכשיו, כשאני חוגגת את הגיעי לגיל 70 המכובד וכבר ממש לא ילדה קטנה, לא אוכל לשכוח לרגע את כל אלו שנתנו לי יד לאורך הדרך והיו שותפים להגשמתו של הנס המיוחד שלי.

 

 

ראשית, אומר תודה לארץ. זו ששמרה לי אמונים כל השנים ומיאנה להיעתר לחיזורי זרים. מי לא ניסה לאחוז בה ולהשתלט עליה?! מי לא ניסה להניח עליה יד?! והיא, בעקשנות בלתי מוסברת, עמדה כל העת בשממונה, כשהיא מתעקשת לתת את פריה ואת אהבתה רק לבניה השבים אליה.

 

 

אומַר גם תודה לנביאי ישראל שמילות הבטחתם הפלאית על קיבוץ גלויות ושיבה לציון היו קרן אור ברגעי האופל והאימה של הגלות, ונתנו כוח ותקווה לחלשים ולמדוכאים. כמה מדהים לראות כיצד נבואות האתמול הפכו לכותרות העיתונים של היום.

 

 

תודה לעם האחד והיחיד שבמשך אלפיים שנה סירב להיטמע ולהתבולל בארצות מגוריו והמשיך להתפלל לציון כששיר נישא על שפתותיו – 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה'.

 

 

תודה אפילו לגויים האנטישמים שעשו את 'תפקידם' נאמנה, ודאגו להזכיר ללא הרף ליהודים מי הם ושהגלות לעולם לא תוכל להיות הבית שלהם.

 

 

תודה לחלוצים ולמתיישבים שהמירו חיי נוחות ועושר על אדמת נכר בעמל ויזע של הפרחת שממה וייבוש ביצות. לכל אלו שמסרו את הנפש ואת הגוף, שכבשו עוד דונם ועוד גבעה, ובעשר אצבעותיהם הקימו לתחיה מפעל התיישבות וחקלאות מפואר שאין עוד כמותו בעולם.

 

 

תודה לניצולי השואה שקמו מאפר הכבשנים ועשן המשרפות, ובכוחות על-אנושיים עלו לארץ כדי להיאבק עליה וליישב אותה, ולימדו אותנו את המשמעות העמוקה של הפסוק: "וַאוֹמַר לַךְ בדמייך חיי".

 

 

תודה לחיילים ולמפקדים שלחמו בגבורה ובחירוף נפש נגד כוחות עדיפים בנשק ובתחמושת. שהיו מוכנים לשלם אף את הגבוה במחירים למען עמם וארצם.

 

 

תודה לאמהות ולבנים, לאבות ולסבים, לרבנים ולהוגים, למדינאים ולעמלי הכפיים שתרמו כל אחד את אורו ואת ניגונו, את משנתו ואת נשמתו, כדי שחלום הדורות יוכל להתגשם.

 

 

תודה לכל לומדי התורה ושוקדיה שמזרימים בעורקיי רוח ונשמה, תודה לכל אנשי האקדמיה והמחקר שמקדישים את חייהם לשיפור איכות החיים והיכולת הטכנולוגית.

 

 

תודה לכל מי שמבקר את ההתנהלות שלי מתוך שותפות ואיכפתיות ודואג לכך שאמשיך להתקדם בכיוון הנכון ולממש את הפוטנציאל הגדול שגלום בי.

 

 

ומעל הכול תודה לבורא עולם שדבר אחד מדבריו אחור לא ישוב ריקם, שפרש עלי את סוכת שלומו ומזריח אור חדש על ציון. הללוי-ה!

 

 

לסיום אומר עוד דבר אחד. אני אומנם בת שבעים, אבל במושגים של מדינות אני ממש…תינוקת. 

אני יודעת שתולים בי תקוות גדולות ואני מקווה שבעזרת ה' ובעזרתכם אצליח להגשים אותן, וכשניפגש ביום ההולדת המאה שלי יהיו כאן כבר 20 מיליון יהודים החיים בכל מרחבי הארץ בחברת מופת אידיאלית שהעולם כולו נושא אליה עיניים. "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם… כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָים".

 

תודה לכם, על כל מה שהיה, ובתקווה וציפייה גדולה לכל מה שעוד יהיה.

יום עצמאות שמח!

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *