התייחסות חינוכית לבחירות

הבחירות הקרבות מזמינות אותנו להתייחסות חינוכית לכמה סוגיות חשובות ומרתקות. תעמולת הבחירות, הקמפיינים והתרגילים הפוליטיים עלולים להסיח את הדעת מההתרחשות העמוקה יותר שלפנינו

ראשי פרקים להתייחסות חינוכית – מאת הרב יונה גודמן, מנהל חינוכי של מרכז ישיבות בני-עקיבא

__________________________________________________
נצרף דברים שרשם הרב אורי סדן, רב היישוב נוב:

 

הבחירות המתקרבות מספקות (מעט) ענין לשיח ציבורי. אולם לקראת שבת רציתי להציע אפשרות, לקחת אותן לשיח המשפחתי ליד שולחן שבת או בכלל. אין כאן תשובות, רק שאלות שמהן ניתן לצאת לדיון על הרבה נושאים. הנה כמה דוגמאות (לא הכל מתאים לכל גיל, אפשר לבחור לפי גילאי הילדים). בהצלחה!

 

משמעותה הרוחנית של מדינת ישראל

רובנו נולדנו לתוך מציאות בה מדינת ישראל ובחירות לכנסת הינם דברים המובנים מאליהם. ברוך השם. אולם הדבר אינו פוטר אותנו מלחשוב על השאלות הבאות:

מדוע עם ישראל צריך מדינה? מדוע הוא צריך ארץ משלו? מה חסר בחיים הדתיים בלי מרכיבים אלו? מהו יעודו של העם הזה? באיזו מידה ארץ ומדינה הם מרכיבים משמעותיים בהגדרת יעודו של עם ישראל?

 

בחירה חופשית

צורת הבחירות לכנסת אמורה לאפשר לכל אדם לעמוד מול עצמו בלי שאף אחד מסתכל עליו ולקבל החלטה חופשית ומשוחררת מלחצים חברתיים.

באיזו מידה ההחלטות שלנו מושפעות ממה יגידו עלינו? האם כל מה שאנחנו עושים נעשה מתוך בחירה חופשית באמת? האם יש עוד סיטואציות בחיים בהן אני יכול לחוש כמו מאחורי הפרגוד? כיצד ניתן להרגיש כך גם כשיש אנשים מסביב? מה אומרות תופעות של תעשיית האופנה והמותגים על התרבות שאנו חיים בה? איזו השפעה יש לסביבה בה אדם גדל, להורים, לחברים שלו על מה שהוא עושה וחושב? האם לפעמים כדאי להכניס בכוונה עוד מישהו איתי לאותן סיטואציות על מנת שיעזור לי לבחור נכון או שזהו מעשה ששולל את הבחירה החופשית?

 

יחסיותה של האמת

כל המפלגות הציוניות שרצות לכנסת רוצות באמת בטובתה של מדינת ישראל. אנשים שומרי תורה ומצוות נמצאים כמעט בכולן: בבית היהודי, בעצמה לישראל, בליכוד, בתנועה, בעבודה וביש עתיד.

האם זה אומר כי לשאלה כיצד יש להנהיג את מדינת ישראל וכיצד יש לעצב את צביונה היהודי יש יותר מתשובה נכונה אחת? מה ניתן ללמוד מזה על חיינו? איזה שאלות נוספות יש עליהן יותר מתשובה נכונה אחת? האם זה אומר כי אין אמת או שיש לחשוב מחדש על השאלה מהי אמת?

 

עין טובה

במהלך תעמולת הבחירות מספר מפלגות נקטו בקו תוקפני אשר הציג את נקודות התורפה של היריבים הפוליטיים שלהן, ואת הנקודות בהן הם נכשלו לדעתן.

האם זוהי הדרך הנכונה לניהול דיון? מה צורת דיון שכזו יכולה לחולל בנפש שלנו? כיצד ניתן לנהל דיון באופן אחר? כיצד ניתן להפוך להיות אדם שרואה בכל דבר את הצדדים החיוביים?

 

כיצד מבקרים

לעיתים אין מנוס מלבקר את פעולותיו של האחר. הדבר נכון גם בבחירות וגם בחיים. אולם במערכת הבחירות נשמעו קולות שחרגו מהטעם הטוב של הביקורת העניינית.

מה ההבדל בין ביקורת עניינית לביקורת שאינה עניינית? מהן מטרותיה הנכונות של הביקורת החיובית? מדוע ביקורת אינה לשון הרע? מתי ביקורת עשויה להפוך להיות לשון הרע? האם הדבר תלוי בנכונותה של הביקורת או במטרתה של הביקורת? מדוע קשה לקבל ביקורת? מה ניתן לעשות כדי שביקורת לא תפגע במבוקר באופן אישי אלא להפך, תגרום לו לרצות להשתפר?

ניתן כמובן להעלות רעיונות נוספים ושאלות הוספות אך "תן לחכם ויחכם עוד…"

 ___________________________________________________________________________

לסיום נמליץ על מסמך מרתק מן הבחירות הראשונות למדינת ישראל – הזכות לבחור


וגם – "את אחיי אנוכי מבקש" – דברי הרצי"ה והרב עוזיאל על הפירוד והאחדות

 

 

ונחתום בקטע היתולי על הזכות שהיא גם חובה להצביע כדי להשפיע:

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *