עבר פחות מחודש מאז שהחל החופש הגדול, אולם נדמה שדווקא בו הספיקו התלמידים במדינת ישראל ללמוד כמה מן השיעורים הטובים ביותר שקיבלו בשנים האחרונות.
מדוע?
אולי בגלל שהשיעורים הללו לא היו מן הספרים, אלא מן החיים.
בתוך שבועות ספורים עברנו שני אירועים מטלטלים. הראשון היה חטיפת שלושת הנערים. במשך 18 יום השקיעה מדינה שלמה מאמצים עילאיים כדי לאתר אותם.
השני הוא המערכה הגדולה מול הטרור החמאסי, שהחלה ביו”ש, עברה לדרום והתפשטה לרוב אזורי הארץ.
אמנם הסיפור הנוכחי טרם הסתיים, אך כבר עכשיו אפשר להצביע על כמה שיעורים גדולים שלמדנו כאן.
הראשון הוא שיעור בהיסטוריה.
אם רק לפני 70 שנה נרצחו שישה מיליון יהודים ועולם שלם עמד מנגד ולא נקף אצבע להצלתם, עתה נכתב לנגד עינינו פרק חדש ושונה בתכלית בהיסטוריה של עם ישראל. כאשר שלושה נערים יהודים נעלמים, מדינה שלמה מחפשת אחריהם והופכת עולמות להצלתם, וכאשר יישובים ישראליים מאוימים על ידי הטרור, צה”ל יוצא למערכה תקיפה ונחושה כדי להכות את האויב בעוצמה.
השני הוא שיעור באזרחות.
בשבועות הללו אנחנו מקבלים המחשה חיה למציאות בה ערכו של כל יחיד מעמנו יקר וחשוב; האימרה ‘כל נפש מישראל היא עולם מלא’, אינה משפט מן הספרים, אלא האמת של החיים.
השלישי הוא שיעור בגיאוגרפיה.
אם חשבנו שבין תל-אביב לשדרות מפרידים 90 ק”מ והדרך בין ירושלים לאשקלון אורכת 70 דקות, פתאום גילינו עד כמה הן קרובות וקשורות. האמת היא שהן היו כך כל הזמן, אלא שלא תמיד שמנו לב לזה.
הרביעי הוא שיעור בהתעמלות.
לא מעט אנשים הפתיעו את עצמם וגילו יכולות זינוק וריצה מרשימות. גם כאלו שלוקח להם לפחות שעה להתארגן כדי לצאת מהבית הצליחו לבצע יציאות בזק תוך 90 שניות.
החמישי הוא שיעור בתנ”ך.
כולנו מכירים את סיפורי התנ”ך. גדלנו והתמלאנו השראה מסיפור חייו וגבורתו של עם ישראל לכל אורך ההיסטוריה. מתברר שהסיפור עוד לא נגמר. גם בדור הזה עומדים עלינו לכלותנו, ומלחמת הקיום של עם ישראל על אמונתו, ערכיו ועתידו, עדיין לא נגמרה. אנחנו כותבים בימים אלה ממש את הפרק הבא בתנ”ך.
השישי – וייתכן שלא האחרון – הוא שיעור בחשבון.
אם עד היום ידענו לדקלם ש”שני יהודים – שלוש דעות”, עכשיו נוכל להוסיף למשוואה צלע שלישית ומכריעה: “שני יהודים – שלוש דעות – אבל העיקר לב אחד!“.
בזמן ששורות אלו נכתבות המערכה טרם הושלמה, אבל הדברים הגדולים שזכינו לגלות בה, ילוו אותנו בעז”ה עוד הרבה זמן.
