אייל, נפתלי וגיל-עד יקרים.
קיווינו שזה ייגמר אחרת.
התפללנו לזכות לראות את החיוך המתוק, העיניים הצוחקות, רעמת התלתלים השובבה ולאמץ אתכם בחום אל ליבנו.
תכננו כבר איך נספר לכם כשתחזרו אילו ימים גדולים של אחדות נפלאה עברו על ישראל, ואילו תפילות מדהימות נראו פה.
אבל כנראה שמשמים תכננו אחרת.
איננו יודעים ואיננו מבינים מדוע כך התרחשו הדברים, וגם איננו מתעקשים לנסות להסביר את מה שנשגב מבינתנו.
אנו מרכינים את ראשנו בכאב, נשענים איש על כתפי רעהו ומוחים יחד את הדמעות.
“וידום אהרון”.
אך גם ברגע הזה, כשעוד לא עיכלנו עד תום את הבשורה המרה, אי אפשר שלא לקנא בכם על מה שזכיתם לחולל כאן בשבועיים האחרונים.
הענקתם לעם ישראל מתנה ענקית שדלות המילים מלתאר.
נתתם לו את הזכות לחפש אחריכם ולמצוא את עצמו.
לגלות את גדולתו ואת כוחו הפנימי, שכנראה רק חיכה לרגע האמת כדי להתפרץ החוצה.
בזכותכם זכו מיליון וחצי תלמידים דווקא בחופש הגדול לשיעור החינוך הטוב ביותר שקיבלו השנה. תודות לכם הם ראו בעיניים כיצד מילים גבוהות על מסירות נפש, אהבת ישראל וערבות הדדית מתגלמות למציאות ממשית שניתן למשש ולגעת בה ביד.
בזכותכם הכרנו את ההורים המדהימים שלכם ולמדנו מהם שיעור ענק על אמונה ועל תקווה, על אצילות נפש ועל אהבת הורים לילדיהם. בזכותכם הכרנו שלוש אמהות שאין כמוהן בעולם – איריס, רחל ובת גלים, שמות שיודע לדקלם עכשיו כל ילד בישראל, והחום המאיר שקרן מהם שלח גלים ממיסים גם ללבבות המרוחקים והקפואים ביותר.
בזכותכם קיבלנו עוד תזכורת להבדל בין מצבו של עם ישראל רק לפני שבעים שנה, כאשר שישה מילונים מבניו נרצחים באכזריות ואין פוצה פה ומצפצף, למצבנו היום במדינת ישראל, כשבגלל שלושה נערים חסרים מדינה שלימה עומדת על הרגליים ועושה מהפכות אדירות.
בזכותכם קיבלנו עוד המחשה לפער התהומי בין תרבות של מוסר ושל צדק שהמוטו שלה הוא “ובחרת בחיים”, לבין תרבות של הרג ושל אלימות החיה על חרבה וסוחרת בדם ובמוות.
בעקבות החיפושים אחריכם התגלו בשבועיים האחרונים מצבורי נשק גדולים ונעצרו מאות מחבלים ומי יודע כמה אסונות וכאב נמנעו.
בזכותכם קיבל עולם שלם שיעור גדול מהו ערכו של יהודי אחד, ושעבורנו המשוואה ש”כל נפש מישראל היא עולם מלא” אינה משפט מן הספרים אלא האמת של החיים.
ילדים יקרים שלנו, השגתם בפחות מעשרים שנה את מה שאנשים אחרים לא משיגים בתקופת חיים שלמה.
אייל, נפתלי וגיל-עד אהובים,
דאגנו לכם כל-כך בשבועיים האחרונים.
התאמצנו בכל הכוח להדחיק מחשבות על הסבל שאולי עובר עליכם שם בשבי.
מה שלא ידענו הוא שאתם כבר נמצאים במקום אחר לגמרי. מסתופפים שם בגן עדן, תחת כנפי השכינה, חפים מכל כאב וצער במקום הטוב ביותר שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתכם.
>
קיווינו כל העת לראות אתכם איתנו כאן למטה ולא ידענו שאתם נמצאים שם למעלה ומסתכלים עלינו כל הזמן…
הסתובבנו במשך שבועיים כשבראש שלנו מנקרות שאלות גדולות נוקבות וחוסר הוודאות לא נותן לנו מנוח. לא ידענו שאתם כבר נמצאים במקום שבו אין עוד שאלות והכול בהיר וברור.
מול עינינו ריצדו כל העת שלוש התמונות שלכם, נערים עליזים, תוססים ומלאי חיים, ולא ידענו שאתם כבר לא נערים רגילים, בשר ודם, אלא נשמות טהורות וזכות שחזרו הביתה אל אבא שבשמים.
אהובים יקרים שלנו, רק בקשה אחת קטנה יש לנו אליכם.
המשיכו להיות מליצים טובים על משפחותיכם היקרות ועל עם ישראל כולו לפני ריבונו של עולם.
קִרְאוּ לפניו שיָשים קץ לחושך ויאמר די לצרותינו, והאור הגדול שהבאתם לחייו של עם שלם יהפוך במהרה ל”אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו”.
_____________________________________________________________________
“הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו ייקום ונקם ישיב לצריו וכיפור אדמתו עמו”
“ואעבור עלייך ואראך מתבוססת בדמייך ואומר לך בדמייך חיי ואומר לך בדמייך חיי”
