ונקודה נוספת למחשבה – האם אפשר ללמוד מכאן משהו על הצייר האומן שיושב בשמים ומצייר את ציור חיינו, כשלפעמים יש חלקים שנראים לנו מוזרים, לא ברורים ואולי אפילו קשקוש, אבל רק בסוף, כשהכול נגמר מתברר לנו שכל הזמן הסתכלנו הפוך, וכשמסתכלים על התמונה באופן הנכון יש כאן ציור מרהיב כשכל חלק ממנו מדוייק ובמקום הנכון ביותר?
