אני לדודי ודודי לי

אלול. עוד שנה מסתיימת. עוד שנה שחלפה לה ביעף, מרפרפת כמו רוח, מבלי להותיר אחריה זכר. ושוב מגיעים לראש המעגל ומתחילים להסתובב מחדש. לכמה דייטים יצאתי השנה? אני כבר לא זוכרת. כמה בתי קפה, ספסלים, סמסים וצביטות בלב היו מנת חלקי בשנים עשר החודשים האחרונים? כבר קשה לי להגיד. האם אני מתקדמת לאנשהו? האם משהו קורה בכלל? האם מישהו שם למעלה שומע אותי? זוכר לדאוג לי?…

ופתאום אני שומעת אותו. קול חד, צלול, עוצמתי. בלתי ניתן לעצירה.

תקיעה….

 

וכמו חרב הוא קורע את מסך קורי העכביש שאני טוֹוָה סביב עצמי, ומפזר את ערפל הדיכאון והרחמים העצמיים שאני מבוססת בו. מנגינה חרישית, קסומה, מתוקה, הולכת ומתגברת, מחוללת סביבי ונושאת אותי על כנפיה. ‘אני לדודי ודודי לי’. ‘מה עובר עלייך, ילדה שלי? התבלבלת קצת, אה? לשכוח אותך? אין סיכוי. אין משהו אחד מכל מה שעברת השנה, שלא רשום ומחושב במדוייק במסלול בו צריכה לצעוד הנשמה היקרה שלך. מה קרה, נגמרה לך הסבלנות? פוחדת שהתברברת קצת בדרך? אל תדאגי. אני איתך. בכל רגע. בשמחה ובכאב. בציפייה ובאכזבות. הזמן שעובר אינו יורד לטימיון. גם הדפים שנראים לך מקומטים וקרועים בספר החיים שלך, הם פרקים חשובים ומדהימים שאי-אפשר היה בלעדיהם…’.

 

ואני פוקחת את העיניים פתאום, מתעוררות כמו מתוך חלום, ומגלה את עצמי בחדר שלי. ניצבת תמירה מול המראה ומיישירה מבט אל הדמות שמולי. ברק חדש מנצנץ שם בעיניים וחיוך שהולך ומתפשט מאיר את הפנים. ‘שנה טובה, חמודה’, אני אומרת לעומדת מולי, ‘שנה טובה’…

 

כתבו תגובה

רוצים לא לפספס את התכנים והסרטונים החדשים?


הצטרפו לקהילת ‘מילה טובה’ וקבלו פעם בשבוע חינם
 את הניוזלטר שלנו עם מענה על השאלות הכי בוערות
סרטוני השראה וכלים מעולים לחיים:

דילוג לתוכן