לחץ!

אני טיפוס לחוץ. אתגרים, משימות ומבחנים מלחיצים אותי מאוד. ככל שרגע האמת מתקרב אני מרגיש איך הדופק שלי עולה, כפות הידיים מזיעות ומחשבות על כשלון ופספוס מציפות אותי. יכול להיות שלמדתי מצויין את החומר או שהתאמנתי הכי טוב שרק אפשר, אבל הלחץ הזה פשוט פוגע ביכולת שלי לתפקד כמו שצריך ולהצליח כמו שאני באמת מסוגל. אני כבר מפחד לחשוב מה יהיה כשאצטרך לגשת לטסט, או לעבור ראיון עבודה. אני עלול להתעלף מרוב לחץ… מה אפשר לעשות? 

 

שלום לך.

אין כמעט אדם שלא מתרגש או נלחץ ברגעים של אתגר. זה חלק מהתגובה הטבעית של הגוף, ויש לה גם יתרונות. היא יוצרת ערנות ודריכות וכל הגוף מתחבר למשימה שקורית עכשיו. הבעיה היא כשהלחץ הזה מאבד פרופורציות, ובמקום לעורר את האדם ולדחוף אותו קדימה הוא משתלט עליו וגורם לו לאבד את מה שהוא מסוגל לעשות.

מה שאתה מתאר נשמע שקצת עבר את הגבול הבריא, וכדאי לטפל בעניין כדי שזה לא יפריע או יחסום אותך בעתיד.

יש כמה שאלות חשובות שכדאי לך לשאול את עצמך:

האם יש תחומים בחיים בהם אתה מרגיש פחות לחוץ? מה יוצר את ההבדל? מה יש שם שעוזר לך להירגע ולגשת לדברים בצורה שקולה יותר?

מה עובר לך בראש ברגעים של הלחץ? האם אתה נזכר במקרים מן העבר בהם לא הצלחת ואתה חושש שזה יחזור על עצמו? האם הדימיון רץ קדימה ומעלה לך תמונות איך אתה הולך לפשל הפעם?

אחד הכלים שיכולים לעזור לנו הוא חשיבה חיובית. להשתמש באותו כוח של הדימיון, שמכשיל אותנו, ולרתום אותו לעזור לנו לחזק את האמון שלנו בעצמנו ואת הביטחון בהצלחה. לומר לעצמך דברים שמרגיעים ומחזקים אותך, להגיע לאתגר כשאתה שבע ולא עייף, להמשיך לעשות הכנות טובות שיעזרו לך לדעת איך לתפקד ברגע המתאים, ואפילו לתרגל אותו מראש בסימולציה בעזרת חבר (למשל, ראיון עבודה. הוא הבוס ואתה העובד ואתם מנהלים שיחה, כולל שאלות קשות, שאתה מתמודד איתם. אחרי דבר כזה, כשתגיע לדבר האמיתי תראה שזה הולך הרבה יותר בקלות).

אם כל זה עדיין לא עוזר במידה שמניחה את הדעת ייתכן שכדאי לך לדבר גם עם מישהו מקצועי יותר – יועץ חינוכי, פסיכולוג או רופא – שינסו לבחון איתך ממה זה נובע והאם יש דברים נוספים שיוכלו להקל עליך. גם אם הלחץ לא ייעלם לגמרי, הוא בהחלט יוכל להתקטן למימדים סבירים יותר כך שיהיה אפשר להתמודד איתו. בהצלחה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *