שלום וברכה. אני בת שירות לאומי שנה ראשונה. אני מתלבטת אם לעשות שנה הבאה שנת חופש, ללמוד פסיכומטרי אולי לשלב קצת מדרשה ועבודה או לעשות שנת שירות שניה. אני חוששת ששנת חופש היא אגואיסטית קצת, ואולי עלי לתרום עוד שנה אינטנסיבית לעמ”י. אשמח אם תוכל לייעץ לי בהתלבטותי.
שלום לך. בדרך כלל כשאומרים ‘שירות לאומי’ חושבים בראש על השנה או השנתיים שאחרי סיום התיכון. אבל האמת היא שהתודעה שמנחה אותנו צריכה להיות של חיים שלמים שהם ‘שירות לאומי’. התרומה שלנו לעם ישראל לא מסתיימת בגיל עשרים אלא בגיל מאה ועשרים. ומבחינה זאת אם כדי להתקדם לשלב הבא בחיים את צריכה לקחת שנת חופש ובה לסיים פסיכומטרי – כדי שתוכלי ללמוד באוניברסיטה, ללמוד במדרשה – כדי להתמלא במטען תורני שיהיה מנוע חשוב בהמשך הדרך, וגם לעבוד – כדי שיתאפשר לך כלכלית ללמוד ולעמוד ברשות עצמך בהמשך, זה לא פחות חשוב מאשר עוד שנת שירות אינטנסיבית. במילים אחרת, מה שקובע זו תודעת השליחות שמניעה אותנו, וממנה צריכות להיגזר ההחלטות שלנו.
שנת שירות שניה מאפשרת המשך התמסרות לנתינה לעם ישראל, לעיתים בצורה מקצועית יותר בעקבות הניסיון והמיומנויות שצברת בשנה הנוכחית. ישנם גם תפקידים שאפשר למלא רק בשנה שניה. מצד שני עלול להיות לה מחיר בהמשך, בכך שהיא דוחה בשנה את תחילת הלימודים ועלולה להביא אותך בשנים הבאות למצב בו תהיי בעז”ה נשואה ואולי אפילו מצפה לילד (גם אם זה נראה לך עכשיו כמו חלום רחוק, זה עשוי לקרות קרוב ממה שאת מעלה בדעתך…) כשאת רק בתחילת דרכך בלימודים עם עומס משימות של בניית זוגיות חדשה, הריון, מטלות לימודים וצורך להתפרנס. זה לא בלתי אפשרי אבל זה קשה מאוד ועלול לפגוע ביכולת לעשות את שלל המשימות הללו בצורה טובה. כדאי לבדוק גם אופציות שונות של שילובים, כמו התחלת לימודים והשלמת פסיכומטרי בהמשך (כידוע גם לא בכל תחום או בכל מקום חייבים פסיכומטרי), לימודים תורניים שימלא אותך מבחינה רוחנית אך גם ייחשבו לך לצורך השלמת תואר וכדו’. לצד זה בכל מצב להמשיך לתרום, לעשות חסד ולהשפיע לטובה בכל מקום בו תהיי.
אין תשובה אחת להתלבטות שלך והיא תלויה מאוד באישיות שלך, בכישרונות, בנטיות הנפש, וגם בשיקולים כמו היכולת הכלכלית, המסוגלות לעמוד בכמה משימות במקביל ועוד. שווה להתייעץ בעניין עם מישהי בוגרת (עדיף אם היא גם מכירה אותך) כדי לחשוב יחד על הצעד הבא. שיהיה בהצלחה!
