הרבה פעמים אני חושבת כמה חבל שלא נולדתי בן. אין מה להגיד, זה חיים הרבה יותר שווים. יש להם יותר מצוות, לומדים תורה וגמרא, לא צריכים לעבור את הסבל של ההיריון והלידה. אפילו את הקללה שלהם – “בזעת אפיך תאכל לחם” הם לא מקיימים. עם כל אמצעי הטכנולוגיה אין בעיה היום לחרוש את השדה ולהביא פרנסה, חוץ מזה שגם אנחנו הנשים עובדות בחוץ מלבד גידול הילדים והעבודה בתוך הבית. ואחרי כל זה עוד מעזים להגיד לנו כל מיני משפטים מעליבים כמו “נשים דעתן קלה”, ואני צריכה לברך בלית ברירה כל בוקר “שעשאני כרצונו”. איפה פה הצדק?! יש לך שֵם אחר לכל זה חוץ מאשר ‘שוביניזם’?!
שואלת יקרה. כמעט ואין עוד נושא בעולם שאנשים ניגשים אליו עם מטען כה גדול של דעות קדומות כמו מעמד האישה. ולכן, מי שכבר גיבש מראש עמדה שלילית, וברור לו שליהדות יחס עוין ומפלה כלפי נשים, באמת שחבל לו על הזמן. שלא יטרח בכלל לקרוא את השורות הבאות כי הוא כבר נעול. מי שבכל זאת פתוח לשמוע משהו שונה מהמקובל – מוזמן להמשיך.
יש כלל בלימוד תורה – “תורת ה’ תמימה – משיבת נפש”. רק כשרואים את דברי התורה בתמימות, בשלמות, הם משיבי נפש.אי אפשר להביא רק חלק מהציטוטים ולפי זה לקבוע עמדות. אותם חז”ל שאמרו כל מיני דברים “קשים” על נשים הם אלו שאמרו: “בינה יתירה ניתנה באישה יותר מן האיש” (נדה מה,ב), וגם “כל השרוי בלא אישה – שרוי בלא שמחה, בלא טובה, בלא ברכה, בלא תורה” (יבמות סב,ב). נכון, מרבים לצטט את “נשים דעתן קלה”. אין בעיה. רק שצריך להסביר קודם במדויק מה זה “דעת” ומה זה “קלה”, ואיך זה מסתדר עם האמירה על “בינה יתירה” שיש לאישה?! אם חכמינו חשבו שנשים טיפשות שיגידו פשוט “נשים אין להן דעת”. האם יכול להיות שמעולם לא הבנו באמת מה המובן של “דעתן קלה”?.
לפני הכול חשוב להגדיר את נקודת המוצא – נשים וגברים שונים. נקודה. זו לא המצאה של התורה. זה מתחיל מטבע המציאות. מבנה הגוף השונה הוא רק שיקוף לנפש שונה ולאינספור הבדלים בין שני היצורים. ידעת שאפילו בתחרויות שחמט בעולם גברים ונשים מתחרים במסלולים נפרדים? למה? וכי צריך כוח פיזי מיוחד כדי להרים את הפרש ולהכות את הצריח? מדובר בצורת חשיבה ותפיסת מרחב שונות לגמרי. קביעות של התורה ביחס לנשים הן נצחיות ובלתי משתנות, ונובעות מן ההבדלים היסודיים בין המינים, במבנה הנפש ובייעוד המיוחד של כל צד (האם ייתכן שאישה מחויבת בפחות מצוות מהגבר לא מפני שהיא פחות ‘שווה’, אלא בדיוק להפך? שנקודת הפתיחה שלה גבוהה יותר, והיא נבראה קרובה יותר לאלוקים, “עשויה כרצונו”, גם ללא צורך במעשים חיצוניים שיקרבו אותה לשם?). אי אפשר להאשים את הקב”ה בשוביניזם. אם הוא היה רוצה רק גברים הוא היה עושה את כולם כאלו. הוא בחר לברוא שני יצורים שונים, עם תפקידים יחודיים, שביחד צריכים להתחבר בהרמוניה וליצור משהו שלם. אין תחרות בין המוח והלב. שניהם חיוניים כדי לאפשר חיים.
לעומת זאת, ישנם דברים שאמרו חז”ל במהלך הדורות על נשים שהם תלויי מציאות, ונאמרו בהתאמה לימיהם. אם המציאות השתנתה והתקדמנו ב”ה ייתכן שאינם עוד רלוונטיים. למשל, בעבר בנות רבות לא יצאו ללמוד ונשארו לעזור בעבודות הבית. זה הביא לתופעות של בורות וחוסר השכלה אצל נשים והן הוזכרו בנשימה אחת עם “עמי ארצות”. היום ב”ה נשים לומדות ומשכילות.
לעומת זאת ישנן אמירות של חז”ל שהן אבחנות עמוקות על הטבע היסודי של נפש האישה שלא השתנה למרות התקדמות הטכנולוגיה. כך למשל האבחנה המדויקת “נשים דעתן קלה”. זו אינה אמירה אינטלקטואלית אלא מנטאלית. נשים אינן פחות חכמות מגברים (בדרך כלל ציוני הבגרות של הבנות גבוהים הרבה יותר…). זו אמירה על המקום של הדעת ביחס לרגש ולחוויה בהתנהלות שלה, באופן קבלת ההחלטות. איזה מקום תופס כל רכיב אצלה לעומת הגבר. אין לה פחות דעת. היא רק יושבת על הנפש במקום אחר, “קל” יותר, מאשר אצל האיש. נסו להקשיב פעם מן הצד לשיקולים של זוג שבא לבדוק דירה או לקנות סלון חדש, למקום שתופס הנושא של דיבור, ביגוד, אסתטיקה, אצל שני המינים, ותבינו שמדובר בשתי הסתכלויות שונות על החיים.
הצבנו כאן את עקרונות היסוד שעל ההשלכות שלהם אפשר לדבר בהרחבה בנפרד. אם נשתחרר מהצורך הילדותי לקבוע ‘מי שווה יותר’, נתקרב יותר למציאות מתוקנת שבה נשים יהיו באמת נשים, גברים יהיו באמת גברים, וביחד הם יוכלו לבנות את העולם.
