איך לעשות פורים אמיתי?

אני שמיניסט והמחזור שלי אחראי השנה על ארגון חודש אדר ופורים בישיבה שלנו. אנחנו חושבים הרבה איך לעשות את פורים למיוחד ובלתי נשכח. יש לכם רעיונות?

א.      “נכנס יין יצא סוד”. יש לפורים סגולה מיוחדת לגלות מה מסתתר אצלינו עמוק בפנים, איזה מין אנשים אנחנו באמת מאחורי כל המסכות. האר”י הקדוש אמר ש”יום הכיפורים” – היום הקדוש בשנה, הוא רק כְּ-פּוּרִים, מעין פורים. משמע שדווקא פורים הוא החג העליון ביותר! זה אולי נשמע לנו מוזר, אבל זה רק מלמד עד כמה אנחנו רחוקים מלתפוס את העוצמה האמיתית של היום הזה, ולמרבה הצער לפעמים הוא רק מביא אותנו לרדת נמוך. מאוד נמוך…

ב.      בדקתי בכל השו”תים וספרי הפוסקים בנושא, ולא מצאתי אף אחד שכתב שהמצווה החשובה של “להצחיק את החבר’ה” בפורים דוחה איסורים דאורייתא של לשון הרע, הלבנת פנים, השחתת רכוש, בזבוז כסף ראוותני ופגיעה בצניעות. מאמר חז”ל “נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן אש ואל ילבין פני חבירו ברבים” נכון בפורים בדיוק כמו בכל השנה. זה גם יהיה קצת מוזר שנדבר בחודשים אחרים על עזרה לחלשים ועל מליון הילדים שתחת קו העוני, ונבזבז עשרים אלף שקל על הכתרת רב פורים ש’כמותה עוד לא ראתה הישיבה’ – החל מקניית חמורים וכלה בשכירת מסוקים… קצת תמוה לכעוס על ‘אנשים שאין להם אלוהים שמנהלים את המדינה והפוליטיקה’ (בחירות בסוף החודש, זוכרים?),  וחודש שלם להשתולל ולהתנהג בהפקרות בלי שום מעצורים וחשבונות מה טוב ומה רע, מה בונה ומה הורס.

ג.        מה כן לעשות? את כל המוחות המבריקים והכישרונות היצירתיים שבמחזור צריך לרתום למשימה של להפוך את חודש אדר בכלל ואת פורים בפרט, לדבר בעל משמעות. זה לא אומר שאסור לצחוק, אבל צריך להקפיד שהנושאים יהיו כלליים ולא אישיים. מה ששונה בפורים זה לא התכנים שאנחנו מאמינים בהם, אלא הצורה בה הם מופיעים. דווקא דרך של אירוניה והומור מצוינת כדי לתת תמונת מצב ולהעביר ביקורת בונה על דברים הצריכים תיקון (אצל כל אחד באופן אישי, בישיבה, בציבור שלנו וכדו’). זה יכול להיות מאוד מצחיק אך גם בעל ערך. כדאי לחשוב עוד איך לשמח ולהביא את האור של היום הזה לאנשים שהוא כל כך חסר להם – ילדים נכים וחולים, קשישים ועולים, מגורשי גוש קטיף שעדיין זרוקים במלונות, אנשים שרחוקים מתורה ומצוות, וכדו’. ‘לרדת’ על מישהו, לחקות אותו ולצחוק על חשבונו זו עבודה קלה (וגם אם הוא אומר שזה לא מפריע לו, אל תאמינו לו. וכי מה ציפיתם, שהוא יגיד שהוא ממש סובל מזה?) בינינו, זה גם לא מצחיק באמת. זו לא רמה. האם אנחנו לא מסוגלים ליותר מזה?

ד.      מבחן “היום שאחרי”. אחד המדדים לבדוק האם פורים היה כמו שצריך זה השאלה איך אנחנו נראים ביום שאחרי. מרוקנים, סחוטים ו’סוחבים’ בקושי עד חופש פסח שיגאל אותנו, או שאנחנו מלאי כוחות, חיוניות ורעננות לימים הבאים אלינו לטובה.

שיהיה לנו פורים שמח באמת!

בהצלחה.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *