החופש הגדול כבר החל, והבן או הבת שעד היום חזרו הביתה רק בשעות אחר הצהריים (אם בכלל. חלקם גרים בפנימייה, וחוזרים רק פעם בשבועיים), נמצאים בבית מהבוקר ועד הערב. המציאות החדשה הזו, עלולה ליצור בעיות מצד אחד, אך טמונה בה גם הזדמנות מיוחדת וסיכוי לבנייה, מצד שני.
“חנוך לנער”
מצוות החינוך שבמקור מוטלת על ההורים, במהלך רוב השנה מתבצעת בעיקר על ידי שליח – המוסד החינוכי אליו נשלחים הנער או הנערה. החופש הוא הזדמנות מצוינת לחזור למצב המקורי. עכשיו כשהבן או הבת נמצאים קרובים כל כך זמן רב כל כך זה הזמן לחנך! ובעניין הזה כל האמצעים כשרים. לפעמים לימוד משותף (אפשר לתת לנער/ה לבחור נושאים או ספרים הקרובים לליבו) הוא דרך טובה, שיכולה אף לתרום לחיזוק הקשר והשיח בין ההורים לילדים באופן כללי. אך פעמים רבות דווקא “החינוך העקיף”, זה שבא על ידי שיחות סתמיות על הא ועל דא, פעילות משותפת וחיים ביחד, ודוגמא אישית בהתייחסות לכל מיני תחומים ובהתמודדות עם בעיות – יש לו היכולת להשפיע ולחלחל יותר מכל. חשוב לעקוב אחרי הנער ושעות השינה שלו, צורות הבילוי שלו והחברים איתם הוא מסתובב (גם אלו הוירטואליים…דרך אגב, האינטרנט שמותקן בביתכם – הוא תחת ביקורת וסינון?).
מחויבות
חופש הוא זמן מצויין להתרגל למחויבות כלפי המשפחה ועבודות הבית. בני נוער רבים, בפרט כאלו הגרים בפנימייה, יכולים לבלות חודשים ארוכים מבלי שיצטרכו אפילו פעם אחת לנקות את הבית, לשטוף כלים, לתלות כביסה, לשמור על האח הקטן וכדומה. עכשיו זו ההזדמנות להתרגל לנשיאה בעול של עבודות הבית. חשוב לא להגזים ולא ‘להנחית’ יותר מדי דברים בבת אחת, אך חשוב שהנער יתרגל לזה שבחיים יש לא רק זכויות אלא גם חובות. אינך יכול לגור בבית וליהנות מכל שירותיו, מבלי לתת משהו בתמורה.
“קשר משפחתי”
החופש הוא גם הזדמנות מצויינת לחזק את הקשר המשפחתי, בין ההורים לילדים ובין הילדים עצמם. אצל משפחות רבות תקופת הלימודים היא זמן בו כל אחד ‘חי לעצמו’, כביכול. אם לא סעודות השבת לא היו עוד הזדמנויות למפגש בין בני המשפחה, לשיחה ודיון משותפים ולצבירת חוויות מגבשות. הליכה לקניות ביחד, ביקורים משפחתיים וחברתיים, טיולים משותפים ואפילו ביצוע משותף של עבודות הבית הן הזדמנות מצוינת לחזק את הקשרים, דבר שייתן את פירותיו החיוביים במשך כל השנה.
ובכל זאת – חופש…
וכמובן, לא שכחנו, חופש הוא גם זמן לבילויים ולמנוחה. אומנם לא טוב לאפשר לנער/ה לשבש את הסדרים לגמרי ולהפוך יום ללילה (ועוד נעסוק בזה במדורים הבאים), אבל לא נורא אם הולכים לישון קצת יותר מאוחר וקמים קצת יותר מאוחר (אומנם ישנה מחלוקת ידועה בין ההורים לילדים על ההגדרה של “קצת”, אבל עם מעט רצון טוב ניתן להגיע לעמק השווה). בין לבין, זו הזדמנות מצוינת לטייל, להתאוורר ולתת יותר זמן לתחביבים. שאלו את ילדכם מה הוא אוהב לעשות, ונסו לעשות את זה יחד איתו. ייתכן שטיול נועז של שלושה ימים במצוקי נחל דרגות זה קצת יותר מדי בשבילכם, אבל ללכת לאיזה מופע מוסיקלי ביחד, לשחות בים, אולי אפילו לשחק כדורסל (להורים הספורטיביים במיוחד), או סתם לנגן בגיטרה על הדשא, יכולים להיות הזדמנות מצוינת לחזק את הקשר ביניכם.
