את יוצאת כבר שלוש שנים ועדיין מחכה לפגוש את המיועד. עוד הצעה ועוד אחת, ותקופה של “יובש”, ושוב עולה איזה רעיון מעניין. תגידי, אפשר לתרום הצעה משלי לַקוּפָּה? פִתְחִי את הפנקס וצאי למסע קטן אל העבר. כן, ממש כך. פַּשְפְּשִי בהיסטוריית הדייטים שלך ונסי לחשוב האם יש מקום לנסות שוב דברים שלפני שנה או שלוש לא הצליחו. פשוט לא תאמיני כמה זוגות מאושרים יצאו מהתרגיל הזה! שימי לב, לא מדובר על “להתפשר” פתאום (למרות שזאת לא מילה גסה, ויש מצבים בחיים שזה ממש מתבקש), אלא על לראות דברים באור חדש, במבט שונה. זמן שחלף הוא לא רק להעביר דפים בלוח השנה. משהו עובר עלינו בִּפְנִים. אנחנו מתקדמים, עוברים תהליכים, נפתחים לדברים חדשים ומגלים על עצמנו דברים שלא הכרנו. ומהמקום החדש, הבוגר, הבשל יותר, לפעמים נפתחים חלונות חדשים.
המחסום העיקרי מלנסות את האפיק הזה הוא התחושה שאם זה ילך פתאום אז בעצם זה אומר ש’סתם כך’ בזבזתי שנתיים. וזו טעות! יכול להיות שבמקום שהיית אז בחיים, לפני שנתיים, באמת הוא לא התאים לך, ועכשיו, אחרי כל מה שעברת והתפתחת בדרך שהקב”ה הוליך אותך – יש לזה סיכוי אמיתי (דרך אגב, גם אם לפני שנתיים הוא זה שאמר לך לא אחרי שתי פגישות, עדיין שווה לנסות. אולי גם אצלו זז משהו מאז, ושווה לגשש ולבדוק היתכנות למפגש מחודש). אז מה את אומרת?
