אם אתם לא במקרה שכנים, בדרך כלל, בשבת, לא תיפגשו. טכנית, זה פשוט לא מסתדר. גם לדבר בטלפון אי אפשר, ואפילו צ’ט קטן בפייסבוק או סמס, לא רלוונטי. אך דווקא המרחק שנכפה עליכם למשך יממה שלימה, מאפשר סוג של התבוננות נקיה ומשוחררת שלא קיימת בזמנים הרגילים. כשאנחנו נמצאים בתוך הקשר, אנחנו קצת נסחפים איתו, וקשה להתבונן עליו ‘מבחוץ’. שבת היא זמן בו כל אחד יכול לבחון עם עצמו ברוגע איך הוא מרגיש ביחס לקשר. האם זה טוב, מעצים ומשמח אותו או שמכביד עליו וגורם לו ללחץ. האם הוא מצפה למפגש הבא. זה הזמן להיזכר מה היה בינינו עד היום ולחשוב מה יש ומה אין בקשר והאם אני רוצה להתקדם הלאה וכיצד.
יש תפקיד נוסף לשבת, אצל זוגות שהקשר שלהם כבר מתקדם יותר. אחרי שנפגשתם הרבה בימי חול והקשר מתפתח, ייתכן שכדאי לשקול לעשות שבת ביחד. נכון שגם ביום חול אפשר להיפגש במקומות וצורות שונים, ובאמת לא כדאי לחזור תמיד על אותו ריטואל של שיחות ספסל או לשבת באותו בית קפה. ובכל זאת יש משהו מיוחד בשבת, באווירה, בקסם שלה, שמכניס משהו אחר לקשר. אפילו חיצונית אנשים נראים אחרת בשבת. אור חדש זורח על פניהם – “פני שבת נקבלה”. שבת היא הזדמנות להיות ביחד יום שלם, כולל שלוש ארוחות משמעותיות וכל מה שביניהן. זו הזדמנות להתרשם מבן/ת הזוג בעוד סיטואציות ולראות אותו ואתכם יחד באינטרקציה עם אנשים אחרים. אפשר לארגן אירוח אצל אח/אחות נשואים או אצל חבר טוב. מי שמרגיש בנוח להזמין לשבת לבית הוריו, למרות שהדברים לא סגורים עדיין ביניכם, זו גם אופציה. זה לא חייב לקרות רק כשהתגבשה אצלכם החלטה סופית, אלא כחלק מהרצון להכיר את האדם מעוד זוויות, ולחוות ביחד חוויות זוגיות משותפות.
