סיפר הרב שמואל אליהו שליט”א: כאשר נכדו של הרב מרדכי אליהו זצ”ל התארס, הוא בא לסבו כדי להציג לפניו את ארוסתו. הזוג הצעיר ישב לפני הסב הקשיש שבירך אותם ואיחל להם כל טוב בדרכם החדשה. לפני שנפרדו הנכד לא התאפק ופנה לסבו בבקשה: “תוכל לבדוק את השמות שלנו ולומר לנו האם הם מתאימים לפי הקבלה?”. “בשביל מה לכם?” השיב לו בחיוך הרב אליהו, “למה אתם צריכים את זה?”. “בכל זאת, סבא”, הפציר החתן הצעיר, “אם אנחנו כבר כאן, שנדע שזה מתאים”. הנכד התעקש והסב נעתר לבקשתו, לקח דף ועט, עשה חשבונות קבליים כאלה ואחרים. כעבור כמה רגעים הרים עיניו מן הדף, והדהים את הזוג היושב מולו באומרו: “זה לא מתאים”. “לא מתאים?”, קפצו השניים בבהלה, “אוי ואבוי, מה נעשה?”. “אז תתאמצו, ותעבדו, ובעזרת ה’ יהיה בסדר”, השיב הסב בחיוך מאיר פנים. “אבל אם זה לא מתאים”, אמר הנכד בקול רועד, “אז מה יהיה? מה נעשה עכשיו?”. “בוא ותראה”, הזמין הרב אליהו את הנכד להתיישב לידו, “אברהם ושרה – תראה את החשבון”, וכאן עשה שרשרת חישובים מורכבת, “מתאים? גם לא מתאים. ובכל זאת, התחתנו, וברוך ה’ עם ישראל כולו יצא מהם. גם אתם יכולים. תעבדו ותבנו והקב”ה יהיה בעזרכם. בהצלחה”.
את הסיפור הזה שמעתי במו אוזניי מבנו של הרב אליהו זצ”ל, הרב שמואל שליט”א, רבה של העיר צפת. את המסקנות יסיק כל אחד בעצמו.
