לפני שמשחררים את הניצרה

תהליך הפגישות הוא חוויה נפשית מליאת סערות ותהפוכות. הרצון לחלוק את מה שעובר עליך עם עוד מישהו/י, טבעי ומובן בהחלט. אך גם כאן אין לשכוח את הלכות שמירת הלשון, ועלינו להיזהר לספר מבלי לחשוף את שמו ולפגוע בפרטיות של הפָגוּש שלנו, גם אם מבחינתנו הפגישה היתה ממש לא לעניין. זכרי שגם אם לך זה לא התאים, יכול להיות שעוד שבועיים יציעו אותו בדיוק לחברה שֶלַהּ את מספרת הכול, ואת הורסת לה את הסיכוי לתת לעצמה צ’אנס אמיתי איתו. גם אם כרגע אתם באיזשהו משבר בקשר ואת בהתלבטויות לגבי עתידו, זכרי שייתכן שתתגברו עליו בע”ה ותחליטו להמשיך יחד, אבל להורים שלך יהיה תקוע לנצח בראש מה שאמרת עליו… חשוב להתייעץ, ומותר וצריך לשתף במה שעובר עלינו, אך זה חייב להיעשות במידה הנכונה, עם האנשים הנכונים, ובצורה נקייה שלא תפגע באף אחד. אם בחור התקשר אלייך לברר על חברה ברור שהדבר הראשון שלא תעשי בתום השיחה הוא להרים אליה טלפון ולדווח לה בפרוטרוט מה הוא שאל ואיך הוא היה. הדחף לפרוק מעל עצמי או להפגין את ידיעותיי לא מתיר לתת דרור ללשון בלי חשבון, וכבר קרה לא פעם שבחור שיצא מדייט מתסכל מיהר לשגר מסרון לחברו הטוב: “הפגישה היתה זוועה. התפללתי שתיגמר כבר…”, ושניה אחת מאוחר מידי גילה שהתבלבל, ושלח אותו בטעות ל…בחורה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *