זכותי להגיד לא

אני יודע שיש לכם רק כוונות טובות. אני יודע שהשתדלתם וטרחתם כדי לארגן את ההצעה הזו. ייתכן גם שאתם בטוחים שזה מתאים כמו כפפה ליד, והשליש גן עדן שלכם מובטח הפעם. למרות כל זאת, זכותי להגיד לא. אני לא ילד קטן, ולא התחלתי להיפגש אתמול. אני יודע מה אני מחפש ומה מתאים לי. אתם לא הפסיכולוגים שלי ואתם לא יודעים את כל השיקולים שלי. לכן עשו טובה וחִסְכוּ ממני משפטים משפילים כמו: “אתה יותר מידי בררן”, “מה איכפת לך?! מקסימום תפסיד ערב”, “בגילך אני לא הייתי פוסל כל כך מהר”. האם אתם יודעים בכלל מה עובר עלי? האם יש לכם מושג כמה זה שוחק לצאת שוב ושוב לפגישות סרק, להתאמץ, להיפתח, לצפות ובסוף להתאכזב ולהיפגע? העובדה שאתם מנסים לעזור לי לא מתירה לכם להתנשא ובטח שלא לשפוט, לזלזל או לבטל את ההרגשות שלי. באמת שלא אפגע ואפילו אעריך אם תשאלו בעדינות ובצורה עניינית: “אוקיי, אז בוא תכוון אותי בבקשה. מה כאן פחות נראה לך, שאדע לכוון יותר בהצעה הבאה”. אם אתם חושבים שאתם שאני טועה בגישה שלי לתהליך הפגישות או שאני מחפש משהו לא ריאלי או שלא מתאים לי, תחשבו טוב האם אתם מספיק קרובים אלי כדי להעיר דבר כזה, וְתִבְרְרְוּ היטב את המילים שלכם כדי שיועילו ולא יפגעו וירחיקו. אני באמת מעריך ומודה לכם על מה שאתם עושים למעני, אבל לא פחות משאתם רוצים לחתן אותי, נסו בבקשה לכבד אותי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *