התפקיד של ההורים

נכון, היום זה לא מה שהיה פעם, אבל עדיין יש להורים תפקיד חשוב בהובלה של הבן/בת שלהם אל החופה. נרצה או לא זה קורה. הגוזלים הקטנים שלנו גדלים ומתחילים לפרוש כנפיים. הם כבר גבוהים מאיתנו בראש, שולטים באמצעי הטכנולוגיה הרבה יותר טוב מאיתנו, אבל עדיין בתחום הזוגיות הם מנוסים פחות. יש להודות שלא תמיד הם מאפשרים לנו להיכנס למקום הזה. לפעמים קשה לנו לראות איך היא משתפת את החברה הטובה בכל הרפתקאות הדייטים שלה ואיך הוא מתייעץ כל פעם עם הר”מ שלו בישיבה, ורק אותנו הם פוטרים במין ‘לא קורה שום דבר’ או ‘בסדר’ סתמי כזה. ובכל זאת, נוכל להיות להם לעזר בכל מיני תחנות בתהליך הזה. החל משלב ההחלטה – ‘האם נכון בכלל להתחיל לצאת עכשיו?’, ודווקא כאן ההיכרות שלנו אותם, יחד עם ניסיון החיים, המבט הרחב שבוחן שיקולים שונים, יכול להיות לעזר חשוב. זה ממשיך דרך השגת הצעות (ליידע גורמים רלוונטיים שהבן/בת שלי בענינים ומתאים לו כך וכך, אתר ‘שושבינים’ המיועד למחפשים עבור מישהו אחר וכדו’). זה עובר דרך ליווי במהלך הפגישות. אין הכוונה ללחוץ ולהידחף אבל לפחות להציע אוזן קשבת או עצה (ואם לא לעכשיו אז לפעם אחרת כשירצו). לפעמים גם מבלי שהם מוכנים לשתף אותנו בקשר הספציפי, עצם הנתינה של הבית החם, הכתף התומכת וההרגשה הטובה, מאוד משמעותיים בדרך החתחתים לעבר החופה. העזרה שלנו יכולה להתבטא גם בדחיפה לייעוץ עם איש מקצוע במידת הצורך (אולי להציע לשלם עליו? לפעמים זה יכול להיות גורם משפיע) וכן תמיכה וסיוע בקבלת ההחלטה הגדולה של ללכת על זה ולהתחתן או להגיד ‘לא’ אחרי קשר ממושך ועמוק. ההתנהלות שלנו צריכה להיות זהירה, רגישה וסבלנית, אבל השכר של ללוות אותם בסופו של דבר אל החופה, שווה את הכול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *